תגובות רדיקליות

• הסתמכות עצמית והמנעות מ"הזדהמות" (Macartney Embassy) – כיכדילהביןאתמדיניותהחוץהסינית, גםאחרי 1949, הנקודהשלאנחנורוציםלהיותעצמאייםולהיזהרמהזדהמותמהמערבמאודחשובה.

ניקחדוגמא – בסוףהמאהה-18, המצבהיהשבסיןשלטקיסרמאודמוצלחיחסיתולמשךהרבהשנים – היאהייתהיחסיתבמצבטוב, והסוחריםשסחרועםהסיניםהיומוגבליםלאזוריםספציפייםבדרום – במיוחדהבריטים. הםהיומוגבליםבאופןמאודנוקשה – למשל, אסורהיהלהםלהביאנשיםאיתם, הםלאיכלוללמודסינית, לאהייתהשגרירות (אפילולאשלבריטניהשהייתהמאודחזקהבמערב) – לבריטיםנמאסמכך. לכן, הםניהלודיפלומטיהעםהקיסרהסיניכדילשנותאתהתנאים. הםהגיעולבייג'יןושםהתחילדיוןסביבטקסים – הנציגהבריטיאמרשהואלאמוכןלהשפילעצמובפניהקיסר. הואמוכןשתהיהתמונהשלהמלךג'ורג' (זהשהאמריקאיםמרדונגדובסוףהמאהה-18) ולהשתחווהבפניהתמונהוגםבפניהקיסר – וכךיהיהשיוויוניות. בסופושלדברהגיעולהסכמהשבמקוםשהאדםיכרעעםהמצחברצפה 9 ימים, הואפשוטיירדעלברךאחת.

השורההתחתונההיאשהבריטיםביקשומסהיניםלשנותאתהסיטואציהולתתשיוויויניות – שגרירותואפשרותלסחרובכלסין. הקיסרהסיניאומרשהאימפריהסיניתלאזקוקהלשוםמתנהמאףאחד. הםבעצםמספקיםאתכלהצרכיםשלעצמם. למההנקודההזאתמודגשת?

לא תמיד סין הייתה חזקה כל כך. השושלת הסינית הייתה מנצ'ורית – תרבות שונה מהסינים. מבחינת עוצמה, הסיטואציה לא הייתה תמיד שהסיני נמצאים במרכז, אבל אף פעם לא הייתה סיטואציה לפיה הנורמה שסין מרכז העולם התנפצה לסינים בפרצוף, כמו ב1941-1942 – מלחמת האופיום. המוצר שהסינים גידלו במאה ה-19 ומאוד היה מבוקש על ידי הבריטים היה תה. מקור המילה Tea– בצפון סין, לתה קוראים צ'ה (צ'אי ברוסית), בדרום סין תה (מכאן, Tea באנגלית).

הבעייה הייתה שייבאו מהסינים כמויות גדולות של תה, אבל לא הצליחו לייצא לסין שום דבר – עד שמצאו מה לייצא – גידלו אופיום. התוצאה הייתה איומה מנקודת מבט סינית – המנדרינים הסינים היו שכובים על הצד ועישנו אופיום כל היום, וכך המדינה לא מאוד תיפקדה. ואז התחילה מלחמה שנועדה לגרש את החדירה המערבית – והתוצאה הייתה הפוכה – התוצאה הייתה שאוצר השלטון הסיני, משושלת צ'ינג, התרוקן – ואז התחילה אנרכיה והיו השפלות שונות:

• האוצרת ששלטה בסין במאה ה-18-19 נשרף לה הארמון והיא ברחה.
• בשנחאי, מוקד המהפכנים, נוצרו אזורים אקסטרה-טריטוריאליים – כלומר, כאלו שחופשיים משלטון סיני ותחת הכתר הצרפתי/הבריטי או אחת המדינות השונות שחדרו לסין בתקופה הזאת. בקיצור, הפרדה מוחלטת בין הזרים המיוחסים לבין הסינים, כאשר לסינים הצעירים והמשכילים זה היה סיטואציה מוציאה מהדעת.
• תדמיות מעוותות על ארצות רחוקות
• פערים מהמערב: (עולם היררכי לעומת "מאזן כוחות"; תרבות לעומת לאומיות;
• לא תמיד שקפה המציאות (שיטת המס ככסות למסחר). אולם הפער בין הנורמה למציאות מעולם לא חד מספיק כדי לשבור המסורת

1. שנית, "טראומת ההשפלה" (תודעת קורבניות) המתעצמת בגלל זכרון הגדולה:

• מלחמת האופיום מאיצה החלשות צ'ינג (קופה מתרוקנת, צבא נחלש, אחיזה מתרופפת,

נפתחת שרשרת של השפלות מצד המערב. סין "קולוניה למחצה" (נמלי חוזה, רבעים אקסטרטריטוריאליים, שריפת ארמון הקיץ של הקיסרית). לא הופכת לקולוניה ממש משום מאזן הכוחות והבנה שאין טעם רב בשליטה ישירה. ארה"ב מסתפקת ב"דלת פתוחה".

• (האם החדירה המערבית שלילית כולה? פועלם של המיסיונרים)
• תוצאות: ההגדרה התרבותית התחלפה בדחף לאומי עמיד ולוהט. – אם קודם התפיסה הבסיסית במדיניות חוץ סינית הייתה הפרדת המדינות בעולם על פי ציר תרבותי. השינוי המשמעותי בהקשר הזה היה בעצם שהצעירים הסינים, בסוף המאה ה-19, הבינו שסין חייבת להפוך למדינה הרבה יותר לאומית (לאומיות לוהטת נגד הזרים הפולשים אליה), פירושו של דבר שיש גם לאמץ תפיסות וכלים, או לפתח טכנולוגיות, שיעזרו להתמודד עם האיום הזה.
• הכרה בכך שיש ללמוד מזרים.

תגובות רדיקליות יותר ויותר

• תגובה ראשונה:
• "תורות מערביות לצרכים תכליתיים, לימודים סיניים לצורכי רוח ומהות" – SELF STRENGTHENING MOVEMENT (הדים בתקופת הרפורמות בשנות השמונים של המאה העשרים)
• מלחמת סין-יפן הראשונה מערערת:
• רפורמות של הצ'ינג: מעט מדי, מאוחר מדי
• נפילת הצ'ינג ונצחון "לאומיות רפובליקנית" בראשות סון יט-סן: בעקבות לאומיות אנטי-מנצו'אית (עריקת צבא); סטודנטים חוזרים מיפן; כריזמטיות של סון ואופורטיוניזם של יואן שיקאי
• אכזבת הלאומיים מן המהפכה הרפובליקנית
• תגובה שנייה: רפורמות שטחיות לא יועילו. נדרש טיפול שורש במבנה החברתי – תמורה מהירה (מהפכה חברתית) – אימוץ הלניניזם ממניעים לאומיים: "אימפריאליזם כשלב הגבוה של קפיטליזם".

הציפיות של הלאומיים הצעירים מארה"ב:

התקווה שארה"ב – "המדינה שנולדה בעקבות מרד באימפריאליזם הבריטי" – שונה מן המעצמות האירופיות. "גשר בין מזרח ומערב". ציפיות שיש בהן דילמה בלתי פתירה, ועל כן מקור ל"מחזור הציפיות הנכזבות" – להשיג עצמאות באמצעות TUTELEGE  אמריקני. מתקיים עד לתק' ווילסון.

כללית, מבחינתנו התוצאה הפסיכו-פוליטית היא המכריעה – עבור ההנהגה העתידית, המערב אחראי להשפלה.

(CHINA STOOD UP; נשק גרעיני; "סין אינה פושטת יד"; "סין לא תשחק כינור שני מול ברה"מ"; "כיצד ארה"ב אינה מתנצלת בפרשת התנגשות המטוסים"?)