"האם מאו בראש ובראשונה לאומי או קומוניסט"? דיכוטומיה שגוייה. מאמין אמונה שלמה במהפכה חברתית – אך עבורו הן מכשיר לתיקון העוולות החברתיות והן "החזרת העטרה ליושנה" בזירה הבינלאומית.
סרט שזכה למימון ממשלתי. הוא מאוד לאומי, ומצייר את המערב כמנצל מאוד. בכל זאת, כאשר הסרט טייל בפסטיבלי הסרטים בקאן וכו', המבקרים המערביים אמרו שזה משקף יפה את המציאות והכו על חטא את המדיניות המערבית וכו'. התחלת הסרט מתארת את הניסיונות הראשוניים של המשטר הסיני בשנות ה-40 של המאה ה-19 להתמודד עם האופיום. נעצור את הסרט בנקודה בה נראה לראשונה דיפלומט מערבי ואיך הוא מוצג בסרט.
עליית קרנה של האידאולוגיה בניתוח מד"ח:
- בעבר חוקרי יחב"ל מבטלים הטיעון של תפיסת התפקיד הראוי:
- ריאליסטים: או תמימות או תעמולה, כסות לאינטרסים ואמצעי לגיוס דעת קהל
- כיום מגיעים למסקנה שמנהיגים וציבורים פועלים מתוך סימביוזה של אינטרסים ועיקרי אמונה הראויים לחברתם. תפיסת התפקיד מניע מרכזי במדיניות חוץ:
If force is the final arbeiter of international affairs, ideas are the trigger of force, the governor of force, the measure of whether force has accomplished what its authors desire. Force may be how international affairs are waged; ideas are why.
דוגמא – מאו וואנג ג'יאסיאנג
3. האידאולוגיה (תפיסת התפקיד) האמריקנית– עלינו להכיר את ההירככיה של האינטרסים האמריקאים מבחינת תפיסתם – המטרות הראויות לקידום במדיניות חוץ. נסתכל על כמה נקודות מבחינת תפיסת התפקיד:
- (EXCEPTIONALISM 1) לארה"ב זכות וחובה לייצא את "האתוס הליברלי בנוסחו האמריקני " (EMPIRE OF FREEDOM) – במקרה האמריקאי, האמריקאים תופסים עצמם בראש ובראשונה כממלכת החירות. למשל, בנאום הבא של בוצ'ר, המילה חירות מופיעה 7 פעמים:
"I declare myself an unabashed simplistic American. I believe in freedom as a right, a responsibility, a destiny, a force that cannot be vanquished. And, in my line of work, it is more than a faith: freedom is a foreign policy. The United States will defend freedom relentlessly…to me that is what it is all about, plain and simple. The United States stands for freedom, defends freedom, advances freedom enlarges the community of freedom because we think it is the right thing to do" (Richard Boucher, Thanksgiving address in London a year before the invasion of Iraq).
המורכבת מ – קדושת האינדיבידואל; שוק חופשי של רעיונות; שוק חופשי של טובין; קדושת הקניין.) בפועל, הרבה פעמים ארה"ב לא קיימה את העקרונות שלה, למעט חופש הקניין שהוא עיקרון באמת קדוש.
- ((EXCEPTIONALISM 2 בהינתן רצון חופשי, רצון אוניברסלי להדמות לארה"ב:
"I think our interests are defined by our values in a way that makes them much more consistent with other people's interests. So it's not a matter of saying that we can dominate the world…It's rather I think a matter of saying that if people…are really liberated to run their countries the way they want to, we will have a world that will be very congenial for American interests" (Paul Wolfowitz, New York Times interview, 2002).
(האם רצוי וראוי להשתית מדיניות על הנחה זו?)
- "לכל בעייה חברתית ניתן למצוא פתרון, FIX, בר יישום)" (מקור: מקצועות מקבלי ההחלטות)– מעצבי מדיניות החוץ חושבים שמטרתם היא לאתר את הפיתרון הזה. למשל, נסתכל על מקצועות – אובמה אומנם משפטן, אבל מגדיר עצמו כעובד לזכויות סוציאליות. הוא ונשיאים אחרים מאמינים שאפשר לשנות את העולם לכל כיוון.
- הסתייגות משינוי מהפכני– החוויה המעצבת של ארה"ב היא שמהפכות היא סוס שמתשולל ואי אפשר לדעת איך יסיים את מסעו. לאורך כל ההיסטוריה, האמריקאים מאוד לא אוהבים מהפכות.
- "סולם הגזעים" – האמריקאים ראו עצמם כנזר הבריאה, וראש סולם הגזעים (לפני הנאציזם לא הייתה לגזע קונוטציה כזאת). בסולם הגזעים האנגלו-סקסים בראש, והאפרו-אמריקאים בתחתית. לאורך ההיסטוריה, הרבה עמים ראו עצמם כעליונים – גם אנחנו, היהודים, חושבים כך.
- האמונות החוצות מפלגות: ליברליזם כלכלי מוביל לדמוקרטיזציה; TO MAKE THE WORLD SAFE FOR DEMOCRACY" משותף לוילסון-ולבוש הבן (רטוריקה או גם מטרה מהותית?).
מ1979 סין על נתיב ליברליזציה כלכלית, ובגלל התפיסה הזאת הצמרת האמריקנית הניחה שסין הולכת להיות הרבה יותר פלולריסטית פוליטית גם. משזה לא קורה, האמריקאים חוטפים הלם.
שורשי הנחות היסוד:
- מחניף לאגו הקולקטיבי?
- "העם הנבחר" הפוריטני?
- אתוס החלוציות וכיבוש הספר
- "תסביך עליונות-נחיתות" מול אירופה ו"נסיבות תקומת ארה"ב"
השלכות תפיסות התפקיד על מערכת היחסים של סין-ארה"ב
- תרומה ל"מסעי צלב"–אם רצוי וראוי לייצא את הדרך האמריקאית, זה מייצר דחפים של מסעי צלב לתיקון העולם. כשהעולם לא מעוניין בתיקון, האמריקאים מתכנסים פנימה.
- "מי שאינו מאמץ את הדרך האמריקנית הוא או אי רציונלי או זדוני"– בהקשר הזה, חשוב עוד יותר – אם אתה יוצא מנקודת הנחה שהדרך שלך היא הדרך הנכונה והטובה לאנושות, פירושו של דבר שלא לגיטימי מבחינת האמריקאים להתנגד למטרות שלהם.
האידאולוגיה האמריקנית בהקשר הסיני: מיתוס היחסים המיוחדים