א. אתגר עלייתה של סין למדינאים ולמשקיפים
נושאי מפתח בפוליטיקה הבינלאומית, מבחינת האמריקאים:
- עליית האסלאם הרדיקלי והטרור הבינלאומי– רדיקליזם סוני ושיעי.
- המשבר הכלכלי (מכשלות הקפיטליזם, משבר מדינת הרווחה, הגירת עבודה) –המשבר של 2008 השפיע מאוד על האבטלה והפנסיות האמריקאיות – הרפובליקנים בהיבחרות מחדש של אובמה ניסו לרכב על הכרטיס הזה וטענו שנשיא שהיה נתון לכך כך הרבה בעיות כלכליות לא נבחר מחדש – והם דווקא טעו, כי אובמה ניצח שנית.
- האיום להגמוניה האמריקנית, בראש ובראשונה על ידי סין (ולא פחות מכך רוסיה). מדובר בסוגיה מאוד מרכזית מנקודת המבט של מקבלי ההחלטות האמריקאים. בשנתיים האחרונות, רוסיה הופכת למאיימת לא פחות גדולה מסין על ההגמוניה האמריקאית. יש לה השפעה על:
- ביטחון בינלאומי (מירוץ חימוש ותקציבי בטחון, בריתות צבאיות)- אובמה רמז על עוד בעיה שמטרידה את האמריקאים – החשש מהתעצמות צבאית סינית.
- כלכלה בינלאומית (גירעון הסחר, "בריחת עבודה", שוק האנרגיה הבינלאומי) – אין ספק שמנקודת מבט של אובמה הפוליטקאי, הבעיה המרכזית בארה"ב היא אבטלה ובתוך כך גם בריחת מוחות ועבודה, במיוחד בהיבטים של תעשיות לא עתירות ידע.
הסוגייה הכלכלית היא סוגייה מכריעה לדמות הפוליטיקה הבינלאומית במאה העשרים ואחת. ברורה ובלתי-ניתנת להכחשה.
ב2010, אובמה מתקיף את רומני בדיוק בנושא הזה. הוא מזכיר מספר נושאים מרכזיים בתוך סוגיית הכלכלה הבינלאומית אשר מתקיים בינם לבין הסינים ויכוח בו – הויכוח על המטבע – 13% מיתרות המטבע החוץ העולמי מוחזק ע"י סין. כלומר, בין סין לארה"ב יש עניבת חדק הדוקה שאף אחד לא יוכל למשוך בה יותר מדי, שכן הוא ייחנק בעצמו ולא רק הצד השני.
בשנים האחרונות, סין היא בהחלט איום כלכלי, צבאי ואסטרטגי על ארה"ב ממדרגה ראשונה. קלינטון אמרה שאנחנו נמצאים במצב בו מדינת סטטוס קוו צריכה להתמודד עם מדינה שמתאגרת אותה, והשאלה הגדולה היא כיצד עליה להתמודד – איך לאזן זאת כדי שמצד אחד לא נקרין חולשה ובכך נזמין יותר איום, אך מצד לא ליצור סחרור של איומים משני הצדדים.
Clinton during her September 2012 state visit to China: "Our two nations are trying to do something that has never been done in history, which is to write a new answer to the question of what happens when an established power and a rising power meet.”
א1. בסין, שלוש מגמות לגבי "ניהול עלייתנו למדרגת מעצמה עולמית":
(הסכמה על כך שארה"ב ההגמון)
- זהירות (הנחיית דנג – "שמור על פרופיל נמוך" – האם כאסטרטגיה קבועה או כהבשלה לשעת כושר?); מלחמת המפרץ הראשונה)–הייתה משמעותית ודומיננטית בשנים הראשונות של שנות ה-90, תחת הנהגתו של דנג סיופינג (Deng Xaoping– דנג הוא שם המשפחה). הוא העלה את סין על דרך המודרינזציה לאחר מאו. בראשית שנות ה-90 הוא טען שעל הסינים קודם כל לשמור על פרופיל נמוך באסטרטגיה הבסיסית שלהם במדיניות חוץ, על אף ההתעצמות שלהם. מדוע זו הייתה דווקא האסטרטגיה בשנות ה-90 (בערך מ1989 ל1994)?
- סיום המלחמה הקרה.מדובר באחד הרגעים במאה ה-20 בהם העולם היה חד קוטבי – ארה"ב הייתה דומיננטית ומובילה בכל התחומים כמעט.
- מבחינה פנימית,אירועי טיאננמןב1989 – מדובר בנקודת ציר מאוד מרכזית במדיניות החוץ הסינית. ב1989, נסתם הגולל על תקוות העולם שסין תוכל להיות גם כלכלה פלורליסטית וגם דמוקרטיה – ב1989 העולם ראה סטודנט שעומד מול טנק לקראת הידרסותו. נהרגו בין 300 ל3000 סטודנטים בהיתקלות הזאת (הממשל הסיני טוען 300 כמובן, אך המשקיפים הזרים והסטטודנטים המעורבים טוענים 3000).
האירוע הזה היה אירוע מאוד מביך להנהגה הסינית, ובגלל זה דנג אמר שארה"ב בשיא כוחה, העולם מעוצבן עלינו ונידה אותנו – לכן, עלינו להוריד פרופיל ולחכות עד שיעבור זעם.
- השתלבות ומאמץ להפחית תחושת איום:– הקרנת תדמית של מעצמה אחראית לעולם – כזאת שמוכנה לשתף פעולה עם העולם גם באופן כלכלי וגם בניהול בעוית גלובליות – הומניטריות, מים, הגירה וכו'. הכותרת הייתה – "CHINA"S PEACEFUL RISE""מעצמה גדולה אחראית" "סין לא שואפת להיות מעצמה הגמונית" (הו ג'ינטאו בקונגרס המפלגה, 2007).
מדיניות בפועל:כוחות שמירת שלום, אי הפחתת היואן, WTO). מקורות: השתלבות מועילה למודרניזציה.הסינים לא הסתפקו רק בדיבורים, אלא לראשונה החלו להיות שותפים בכוחות שמירת השלום של האו"ם. בשנים האחרונות, הסינים מנסים מדי פעם שוב להקרין רעיון זה.ההתמקדות שלהם מבחינת כוחות שמירת השלום הייתה דווקא דרום סודן – מדוע? סין, מ1993, היא יבואנית ענקית של נפט, כזאת שמשנה את פני שוק האנרגיה העולמי. סודן הייתה אחת מהמדינות המשמעותיות ביותר מבחינתן בהקשר הזה – ולכן, יש להם שם כוחות שמירת שלום שאמורים לשמור על היציבות שם בכדי שיהיה אפשר להפיק שם מספיק נפט.
בסוף שות ה,90, כאשר היה משבר כלכלי עצום באסיה, הסינים יכלו להפחית את המטבע שלהם ולהציף את השוק באסיה – אבל הם שמרו את היאן יציב ולא הגבירו את השגשוג הכלכלי הסיני. הסיבה המרכזית הפנים-סינית לאסטרטגיה הזאת היא שיש בין הממשלה הסינית, הקומוניסטית באופן רשמי, לבין הציבור הסיני חוזה בלתי כתוב – הוא אומר שהממשלה תיתן לאזרחים מספיק חכות להצלחה כלכלית, והאזרחים ישתקו ולא ידרשו יותר פלורליזם פוליטי. כלומר, מנקודת המבט של ההנהגה הסינית שהולכת בכיוונים האלו – היא שההשתלבות הכלכלית עם העולם (כמו ההצטרפות לwto ב2000 מועילה למודרינזציה, שמועילה ליציבות הפוליטית בסין.