ההתייחסות של קולומבוס במכתב למבנה חברתי, דת, יחס לרכוש

• נשואים לאישה אחת- טוב, סימן לתרבות
• חוסר ברכוש פרטי- לא מובן לאירופאים
• התייחסות לשמש ולגזע שלהם- אין תורה גזענית במאה ה-16 (הם נחותים כי הם לא נוצרים). קולומבוס מתייחס לצבע שלהם- השמש חזקה הפכה אותם לכהים יותר בעיקר כי הם מתהלכים עירומים בשמש. חשוב- הצבע שלהם אומר שהם היו לבנים אך אחרי דורות התכהו מהשמש.
• אנשים מאוד לא שעירים- בשונה מאירופה וספרד במיוחד (חשיבות גברית לשיער פנים). נתקלו בגברים עם שיער ארוך אך ללא שיער פנים וייחסו להם תכונות נשיות. נתפס כעוד סימן להיותם נחותים יותר מהאירופאים.

-סוף המכתב- האופי של קולומבוס-

הכנות למסע הבא. גם מציין שהתוצאות של המסע היו יותר מדהימות אם המלכים היו מעניקים לו יותר ספינות- נוזף בהם. בסיום הוא מודה לאל.

המאמר "אירופה של הרנסאנס ואמריקה- מפגש מבעד למסך" מאת ג'והן ה' אליוט

ע"פ ג'והן- תקופה של 350 שנה של חלחול איטי גילוי אמריקה לחברה האירופאית- דורות רבים שנולדו אל תוך המציאות הזאת שאמריקה קיימת אך מבחינת ההכלה- מאוד איטית.

נחלק את 350 השנים לשלושה שלבים:

המאה ה-16- תקופת ההלם– בה בפירוש אפשר לומר שאליוט צודק בטענה שלו- העולם החדש נשפט בתורה כמעט חד משמעית ע"פ תפישת העולם שהייתה מקובלת לפני גילוי העולם החדש. והעולם החדש נשפט ע"פ תפיסה זו. דבקות בתפישות שהיו מקובלות קודם.

המאה ה-17- הפנמה וכניסה לשגרה. הרבה שינויים שקורים באירופה (המהפכה המדעית לדוגמה), אמריקה היא רק חלק מהן- התהליכים מזינים זה את זה . שינוי תפיסת העולם השינה ע"פ העובדות החדשות שמגלים בעולם החדש. כניסה לשגרה מכיוון שאם במאה ב16 השליטים באירופה מבינים שיש באמריקה אוצר מאוד גדול, שגרה של כיבוש, ניצול העולם החדש מבחינה כלכלית. זרימה מסודרת של סחורות, זהב, (יותר מזה- כסף) ותעשיית הסוכר. הגירה, משפחות שיש להן שלוחות באמריקה. ראייה מובהקת של הילידים כחיים בעולם טהור ללא חטאים.

המאה ה-18- קולוניאליזם טיפוסי– רואים באמריקה מקור לעושר, המשך הניצול הכלכלי. בנוסף, התפתחות תורות גזעניות שנובעות דווקא מהמפגש עם העולם החדש ולא עם אפריקה לדוגמה.

המכתב של וספוצ'י

סיכום סיפורו של כריסטופר קולומבוס:

קולומבוס היה בטוח שהוא בדרך לסין, אפילו שלא ראה את כל היופי והפאר שמתוארים בסין. הוא היה בטוח שהגיע לאיים שנמצאים בינו לבין סין, באוקיינוס האטלנטי.

לאחר שקולומבוס חוזר מהמסע הראשון שלו, מלכי ספרד נותנים אישורים לאנשים נוספים להתחיל במסעות דומים (חלקם עושים זאת גם ללא אישור) .

במהלך מסעו השלישי של קולומבוס, מגיעה לספרד השמועה שהוא שולט במתיישבים, שולחים אנשים לעצור את קולומבוס ואת אחיו כשהוא באחד האיים ומחזירים אותו אזוק לספרד. אחרי מסע שכנועים מסכימים לו להגיע למסע הרביעי רק בתנאי שהוא לא יחזור לאי סנטו דומינגו. הוא מגיע לג'מייקה ב1504 ולא מצליח להפליג לאספניולה בגלל סערה (שם המתיישבים האירופאים הראשונים נמצאים).

לקריאה נוספת (מעניין) על קולומבוס:

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A4%D7%A8_%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%A1#.D7.94.D7.9E.D7.A1.D7.A2_.D7.94.D7.A8.D7.90.D7.A9.D7.95.D7.9F

חוזה דיאקוסטה JOSE DE ACOSTA כתב ספר מאוד חשוב בסוף המאה ה16, ובו תיאור של המסע שלו לעולם החדש. חוזה סותר את דברי אריסטו כי מעבר לקו המשווה חם ו"שורף" ואומר כי דווקא לו היה קריר אך לא ממהר לזלזל בדבריו. ממחיש את משבר הציפיות.

אמריגו וספוצ'י, איטלקי, בן העיר פירנצה אשר עבד בשביל משפחת מדיצ'י.

האיטלקים, בלי צל של ספק, עוד מהמאה ה14, מעורבים מאוד בגילוי הארצות (קולומבוס איטלקי ועוד). הסיבה-

סחר חליפין בין אירופה לבין סין והודו התקיים זה מאות בשנים בדרך היבשה. אולם, עם כיבוש קונסטנטינופול בידי האימפריה העות'מאנית המוסלמית בשנת 1453הפכה הגישה למחוזות אלו קשה ומסוכנת, שלא כבעבר תחת האימפריה המונגולית. הרבה ימאים איטלקיים נשארים ללא עבודה ולכן הם מגיעים לספרד ופורטוגל כי הם שומעים מה קורה שם ורוצים לעזור כי הם מבינים ששם צריכים אותם. לכן הרבה איטלקים משתלבים במסעות האלו. באותם ימים לא היה הרבה במושג שיוך לאומי, לא הייתה קשיחות בנושא הזה.

וספוצ'י ערך 4 מסעות מתועדים (נסע כנראה הרבה יותר). הוא הראשון שהבין שהוא גילה יבשת חדשה ועל שמו קרויה אמריקה. מתוך אותם 4 מכתבים, אחד הוא זיוף שלא נכתב על ידו. בעיקר מתאר את ברזיל במכתביו.