אפריקה בתקופה הקולוניאלית

אנשי הון- המפורסם ביותר הוא ססיל רודז, בריטי המגיע לדרום אפריקה ב1870 בגיל .17 הוא קונה זיכיונות בחברה לכריית יהלומים ומתעשר מאוד (הקים את "דה בירס-" חברת יהלומים מפורסמת עד

היום.) ישנם גורמים נוספים- מקורות ספנות. אינטרס לדחוף את צרפת לתוך הסיפור הקולוניאלי-

בשביל למצוא יותר שווקים וחומרי גלם.

חשוב לציין שבהרבה מצבים הממשלות עצמן הועמדו בפני עובדות מוגמרות. אנשים פרטיים ובעלי עסקים חתמו על חוזים ואחר כך הממשלה האירופאית מכירה בכך. המדיניות של הממשלות בנושא הקולוניאלי הייתה מאוד לא חד משמעית. היו אנשים בממשלות עצמן שהתנגדו לעניין הקולוניאלי והיו

אנשים שדחפו את זה מאוד (חוץ מבפורטוגל, בה כולם תמכו.)

באמצע שנות ה70על אזור נהר הקונגו מתרחש "ריב" בין שתי מעצמות: אחת המעצמות היא פורטוגל: לפורטוגל בתקופה הזו יש טענה על שתי הגדות של נהר הקונגו (מי  ששולט בגדות שולט על הנהר עצמו,) הם טוענים שיש מסמכים היסטוריים שמוכיחים שהייתה נוכחות פורטוגלית באזור עוד מהמאה ה.16 הפורטוגלים דורשים ריבונות מלאה על כל האזור ועל

שתי הגדות. הבריטים דורשים סחר ושיט חופשי בנהר ובכל האזור. הפורטוגלים לא מסכימים. הוויכוח קורה מאמצע שנות ה70 עד 1884 . בסופו של דבר הפורטוגלים הוגים תוכנית שלפיה הם לא מנהלים את הוויכוח על נהר הקונגו רק מול בריטניה, אלא, הם ינסו לנצל את המאבקים הפנימיים באירופה כדי לנהל את המשא ומתן מול מעצמות שונות באירופה. משרד החוץ הפורטוגלי פונה

לביסמרק ומבקש ממנו לקיים ועידה (ועידת קונגו/ברלין) היא מתכנסת ב15 לנובמבר 1884 בברלין, המשתתפות הן אוסטרו-הונגריה, בלגיה (לאופולד,) דנמרק, צרפת, בריטניה, פורטוגל, רוסיה, שוודיה ונורבגיה, האימפריה העות'מאנית. הועידה מתכנסת בגלל בסכסוך על נהר הקונגו אך היא מתפשטת לכיוונים אחרים והמטרה של הועידה בסופו של דבר היא לקבוע את הכללים הבסיסיים על פיהם

יתנהל המרוץ הקולוניאלי:

.1 מסחר חופשי לאורכו של נהר הקונגו ומגוון אגמים גדולים כגון אגם ניאסה- האזור הזה יוגדר כאזור סחר חופשי. יהיו גורמים שיהיו להם את הריבונות על האזורים הללו (אזור האגמים

ואזור נהר הקונגו.)

.2 נהר הניז'ר (צפון מערב) ונהר קונגו (מרכז)הוגדרו כחופשיים לתנועת כלי שיט. .3 אישור מחדש של האיסור הבינלאומי לסחר עבדים. זה פונה בעיקר לפורטוגלים. ההנחה היא שבתקופה הזו למרות ביטול הסחר עדיין מתקיים סחר אילגאלי מהחוף של אנגולה והחוף של

מוזמביק. .4  עקרון השליטה האפקטיבית הוגדר על מנת למנוע שמושבות יהיו רק על הנייר. שליטה

אפקטיבית- בשביל להחליט על שליטה מסוימת המעצמה צריכה למלא בשטח כמה וכמה

דברים כמו למשל הסכמי חסות עם ראשי הקבוצות המקומיות, הקמה של מנהל (דואר, טלגרף).. כוח שיטור ומערכת אדמיניסטרטיבית. שליטה אפקטיבית אומרת שאם מעצמה לא מקיימת את אחד מהדברים הללו יהיה ניתן לקחת לה את השליטה על אזור מסוים. זה פונה

בעיקר לפורטוגל ולמעצמות החזקות. .5  כל מעצמה המכריזה חזקה על שטח מסוים חייבת לעדכן את המדינות האחרות. צריך מעין

אור ירוק בשביל לכבוש שטחים ולהשתלט עליהם.

.6 פעילות חופשית של המיסיון הנוצרי. כלומר, לאף מעצמה אסור למנוע את הפעילות של המיסיון בשטחה. זה בעייתי כי במדינה כמו איטליה או פורטוגל (מדינות קתוליות) יסתובבו

גורמים פורטסטנטיים. .7  שליטה על החוף מקנה יתרון בטענה על שליטה בפנים הארץ. נניח הבריטים נמצאים בחוף

המזרחי אז יש להם טענה לפנים הארץ לכיוון מערב. השאלה היא עד כמה מותר להם

להתקדם  מערבה? .8  הקמת מדינות קונגו החופשית של ליאופילד השני. זה קרה בגלל שלאופולד הסכים לכל

התנאים הבינלאומיים שהפורטוגלים והצרפתים לא הסכימו להם. זה נקרא קונגו החופשית כי

התקיים שם שייט וסחר חופשי.