אפריקה בתקופה הקולוניאלית – יוקרה מדינית

רקע: מה שמאחד את הנתונים הללו הוא שכולם מסבירים שהכיבוש הקולוניאלי התבצע בשביל ליצור יתרון פוליטי לא באפריקה אלא בזירה הפנים אירופית עצמה. התיאוריה הזו מבוססת על ההנחה שככל שמדינה רוכשת יותר מקומות כך יוקרתה במסגרת הפנים אירופית עולה. ברגע שמדינה אחת עושה את זה המדינות האחרות עושות אותו דבר בעקבותיה על מנת לא להישאר מאחור. אחת הטענות היותר נפוצות שמסבירה את הכיבוש הקולוניאלי דרך העניין של היוקרה והדיפלומטיה הפנים אירופית היא תיאוריה שמסבירה את זה שהכיבוש עצמו באפריקה או במקומות אחרים נועד על מנת לשחרר לחצים פנימיים שקיימים באירופה באותה תקופה. הלחץ הזה משתחרר ע"י כיבושים

במקומות אחרים. הסיבה שמלחמת העולם הראשונה התחילה ב1914 ולא לפני היא מפני שהלחץ הזה שוחרר בכיבושים הקולוניאלים. בשביל להסביר זאת אנו נסביר אירוע חשוב שמתרחש ומשנה לחלוטין את המפה הפוליטית באירופה: איחוד גרמניה. ביסמרק, הקנצלר של פרוסיה ב(1862אחת הנסיכויות שמרכיבות את המרחב) יוזם תהליך ב1862 לאיחוד של כל הנסיכויות שמרכיבות את גרמניה של היום. עד מלחמות נפוליאון ועד העשור הראשון של המאה ה19 האזור של גרמניה היה מורכב מהרבה נסיכויות קטנות (פרוסיה, בברייה וכו.)..' אחרי מלחמות נפוליאון מתרחש איחוד של כמה מהנסיכויות הללו. הנסיכות הכי דומיננטית היא של פרוסיה. התהליך הזה מתחיל דרך שלוש מלחמות מרכזיות שמתרחשות בשנות ה:60 הראשונה היא נגד דנמרק ,1864 אחרי המלחמה הזו מסתפחות שתי פרובינציות של דנמרק. לאחר מכן המלחמה הבאה ב1866 נגד אוסטריה. ב1867

ביסמרק יוצר איחוד של צפון גרמניה. לאחר מכן ב1870 יש מלחמה נגד צרפת (נפוליאון ה)3 הפרוסים הגרמנים מביסים את צרפת ובשביל להשפיל אותה ב1871 האיחוד מוכרז באולם המראות של ארמון ורסאיי ולוקחים לצרפתים שתי פרובינציות: אלזאס ולוריין. על הדבר הזה הצרפתים לא יעברו בשתיקה! באופן הזה גרמניה הפכה להיות עד היום הגורם הפוליטי, צבאי וכלכלי בתוך

המרחב, וקיים מתח תמידי בין גרמניה לבריטניה. אחת הטענות היא שהכיבושים שצרפת מבצעת באפריקה נועדו על מנת לפצות על העוגמת נפש

שנגרמה בעקבות הכיבושים הגרמניים: הם רוצים להגדיל את האימפריה ולהחזיר את הכבוד האבוד. הבעיה עם התיאוריה היא שבאותה תקופה אין אחדות לגבי העובדה שסיפוחים וכיבושים באפריקה תורמים ליוקרה של מדינה. הימין הקיצוני בצרפת התנגדו לכיבושים באפריקה. הוקמה אגודה בשם הליגה הפטריוטית שכללה 200,000 חברים שמטרתה הייתה להילחם בגרמנים ולהחזיר את אלזאס

ולוריין במקום להתעסק בכיבושים הקולוניאליים. בשלבים מאוחרים יותר זה מתהפך! ביסמרק עד שלב מאוד מאוחר לא היה מעונין להיכנס לקולוניאליזם באפריקה, מה שעניין אותו

באותה תקופה זה החשש שיתקפו את הגרמנים משתי חזיתות.

כל אחד מהגורמים הללו לא יכולים להסביר את התופעה של הכיבושים!

עוד אחת מהסיבות לקושי להגדיר את המניעים היא שתהליך ההשתלטות לא היה מונחה מלמעלה,

חוץ ממעצמות מסוימות כמו פורטוגל. בבריטניה, צרפת וספרד למשל, היו כיבושים  שנעשו ע"י

גורמים כמו בעלי הון, סוחרים, מגלי ארצות, חוקרים גאוגרפיים, מיסיונרים והרפתקנים למיניהם.

המעצמות והמדינות היו חייבים ללכת בעקבות הגורמים הללו.

אגודות גאוגרפיות: במחצית הראשונה של המאה ה19 מתחילות לצוץ אגודות גאוגרפיות, אחת החשובות והראשונות ביותר היא האגודה הגאוגרפית הבריטית שמימנה הרבה מאוד מסעות שונים (דארווין למשל) באזורים שונים בעולם על מנת לגלות ולחקור אותם. אחת המסעות היותר חשובים שהם ממנים הם של ג'ון ספיק וריצ'ארד ברטון שרצו לגלות את מקורות הנילוס ב.1857 בדרך הם רבו אחד עם השני ובסופו של דבר ספיק (שמת ב1864 כי ירה בעצמו בטעות) גילה את הנילוס ואת

המקורות באגם ויקטוריה, אך מי שאישש את זה בסוף זה סטנלי ב.1865 חברות גאוגרפיות קמו פחות או יותר בכל המדינות והמעצמות באירופה (צרפת ,)1821( ליסבון ,)1875( גרמניה, בלגיה וכו.)..' ב1881 יש הרבה חברים באגודות הגאוגרפיות הללו. החברים האלו בשטח מגלים אזורים חדשים ומנסים למפות אותם ועל הדרך הם חותמים על הסכמים עם ראשי קבוצות מקומיות שבסופו של דבר הסכמים אלו יספקו הוכחה למעצמה ששלחה את החוקר. החוקרים/האנשים הללו לא בהכרח קשורים או נשלחים ע"י המדינה עצמה אלא נשלחים ע"י האגודות הגאוגרפיות. בקרב האוכלוסייה יש התעניינות רבה סביב המסעות האלה. אנשים עוקבים באדיקות אחר החוקרים

והמשלחות. מיסיונרים: גורם נוסף זה המיסיונרים שמתחילים לפעול בסוף המאה ה18 תחילת המאה ה19 שבאים מהאיזור של בריטניה או מסקוטלנד (פרוטסטנטיים בעיקר מתודיסטים.) רוברט מופת ודייויד

ליוינגסטון הם מיסיונרים מפורסמים, ליוינגסטון מגיע לדרום אפריקה, הוא דיווח וכתב המון מחקרים והייתה לו השפעה פוליטית עצומה לכתבים שלו. אחד הפרסומים שלו ב1857 מתאר את הזוועות שהפורטוגלים מחוללים באוכלוסייה המקומית. הייתה לו השפעה על הגינוי של פורטוגל ע"י הקהילה הבינלאומית. הוא כמעט השלים קוסט טו קוסט. ב1869 הוא נעלם ונאבד ונעלמו עקבותיו. ב1869 נשלח בחור אחר, עיתונאי/חוקר ארצות אמריקאי- הנרי מורטון סטנלי יוצא לחפש את ליוינגסטון והוא מוצא אותו בכפר נידח בטנזניה. ליוינגסטון סירב לחזור עם סטנלי ונשאר בטנזניה ומת ב1873

ממחלות. מי שהשלים בסופו של דבר את הקוסט טו קוסט (מההודי לאטלנטי) זה קצין בריטי אחר בשם ורני קמרון ששולח מכתב בסיום המסע שבו הוא מספר על הרווח והאפשרויות הכלכליות באזור נהר הקונגו, המכתב הזה מגיע לליאופולד השני מלך בלגיה (מדינה צעירה יחסית.) ליאופולד הופך להיות מלך ב1865 וכבר מהרגע שהוא נהיה מלך הוא עושה פחות או יותר כל דבר על מנת ליצור לעצמו נחלה שתהיה פרטית שלו (מדינת קונגו החופשית) הוא מנסה בכלמיני דרכים לשכנע

מדינות/מעצמות שונות שייתנו לו נחלה משלו. הוא מראה שהעניין שלו זה לחקור ולגלות את היבשת אך למעשה הוא מחפש לו נחלה. הוא מבקש מסטנלי ליצור הסכמים עם ראשי הקבוצות/מדינות על מנת שתהיה לו חזקה פוליטית על מקומות אלו. בסופו של דבר ב1896 הוא מקים אגודה גאוגרפית

שדרכה הוא שולח את הנרי מורטון לחקור את האזור של נהר הקונגו!