אפריקה בתקופה הקולוניאלית – בלגיה

בלגיה

בלגיה היא ממלכה עצמאית מ,1830 אחד הדברים שמבטיחים את השלמות הטריטוריאלית והביטחון של בלגיה זה שבלגיה היא מדינה ניטרלית (לא לוקחת חלק במלחמה ובהסכמים שונים. אי אפשר

לכבוש אותה.) אחד החששות הגדולים ביותר של הממשל הבלגי הוא שהניטרליות שלהם תופר. לאופולד מעוניין ליצור אימפריה שמורכבת משטח מסוים- הוא עושה זאת ע"י הקמה של החברה האפריקאית הלאומית ששולחת חוקרים שונים, אחרי זה הוא שולח את סטנלי לקונגו ואז בועידת ברלין הוא מקבל שליטה על האזור. נותנים לו את השטח הזה מכיוון שלאופולד היה הכי ניטרלי

בסיפור והכי פחות בעייתי בפוליטיקה הפנימית. החברות הכלכליות פושטות את הרגל כי הן לא יכולות להחזיר את ההון שהן משקיעות, לאופולד נמצא באותו מצב וכדי להחזיר בחזרה את ההון הזה הוא משתמש בכל צורה אפשרית: בעיקר אלימות קשה. לאופולד קיווה להפיק רווח מחומרי הגלם של הגומי והשנהב באפריקה. כבר מ1885 לאופולד שם לעצמו למטרה ליצור תשתית על מנת להחזיר את הרווח, הוא מקים כח מסוים F.B שהם או אנשי צבא לשעבר בלגים או שכירי חרב, יש להם מנדט לעשות מה שהם רוצים כולל הפעלת אלימות על מנת לוודא שהאוכלוסייה אכן עובדת כדי לייצר גומי ושנהב. המשכורת והרווח של הפקידים שנשלחו לשם הובאה להם רק לאחר שהם עמדו ביעדים שעמדו להם- מה שגרם לפקידים אלה להשתמש באלימות פיזית קשה על מנת שיגיעו ליעדם. למשל, היו לוקחים את כל הנשים

ומכניסים אותם למאסר עד שמגיעים למכסה או עונשי מוות למי שלא מביא את המכסה. הסיפור הזה מתפוצץ בצורה בינלאומית ע"י עיתונאי בריטי בשם מורל ע"י ספר שלו שמתפרסם ב.1906 מורל

והקונסול הבריטי מקימים אגודה שפועלת על מנת ליידע את העולם על מה שקורה בקונגו. בסופו של דבר ממשלת בלגיה ולאופולד נכנעים ללחץ הבינלאומי להפקיע את קונגו החופשית מידי לאופולד

והוא מוותר על השליטה בקונגו והיא עוברת לידי הממשלה הבלגית ונקראת קונגו הבלגית. מורל טוען כך: אנחנו האירופים הגענו כדי להביא את האפריקאים לציוויליזציה ולאופולד לא מקיים

זאת.

זה בעייתי כי אין פה ביקורת על עבודות הכפייה- כלומר, רק כשזה נעשה ממש אלים זה נהיה

בעייתי. עבודות הכפייה לא נחשבות כעבדות באותה תקופה ולכן הוא לא מבקר אותן. זה לא היה האינטרס של הבלגים לשלוט באזור זה וחוסר ההתלהבות שלהם השפיע על אופן

ההתנהלות של קונגו הבלגית.

ב1924 המנדט שלהם על רואנדה ורואונדי מתקבל.

איטליה

הקולוניאליזם האיטלקי והפורטוגלי הוא בקנה מידה מאוד קטן ביחס לשאר המעצמות שדיברנו

עליהם עד כה. בעיקר לגבי איטליה, לנין כינה אותו בתור קולוניאליזם של עניים. היכולות הכלכליות שלהם היו

מוגבלות ולכן לא יכלו למסד משטר קולוניאלי.

המניעים הספציפיים של האיטלקים ביצירה של אימפריה קולוניאלית: הרבה אנשים היגרו מאיטליה לאמריקה, יש יציאה גדולה מאיטליה, בתקופה הזו (הרבע האחרון של

המאה ה)19 איטליה הייתה מורכבת מכמה וכמה חלקים שונים (סיציליות, מדינת האפיפיור).. איטליה לא עוברת מהפכה תעשייתית ביחד עם שאר המעצמות והיא נשארת מדינה חקלאית. מניע נוסף הוא ההנחה שאפשר ליצור רווח מתוך הכיבוש. צידוק נוסף הוא יוקרה לאומית והעברת

התרבות האיטלקית לאפריקה.

הדמות שקידמה את הקולוניאליזם האיטלקי זה פרנססקו קריספי היה ראש ממשלת איטליה פעמיים. הוא זה שיוזם ומקדם את המשאבים של המדינה על מנת להשתלט על אזורים מסוימים. הוא פונה

למה שנשאר באפריקה: אריתראה- מתוך הסכם כלכלי בין חברת ספנות איטלקית לסולטן של האזור, ב1888 האיטלקים מכריזים על שליטה באריתראה. באזור זה יש שלטון צבאי עד סוף שנות ה90 של המאה ה19 ואז זה יעבור להיות שלטון אזרחי, בגלל המחסור במשאבים הם ישענו על מקורות

מקומיים קיימים. לאיטליה הייתה טענה לגבי כל האזור של אתיופיה, הם מנסים לכבוש את אתיופיה, ב1887 הקיסר באתיופיה הוא יוהנס הרביעי, האיטלקים מנסים פעם אחת לכבוש את אתיופיה והם מובסים בקרב (קרב דוגאלי.) ב1889 יש קיסר חדש בשם מנליק השני והוא מגיע להסכם עם האיטלקים שבו הוא מכיר בשליטה האיטלקית באתיופיה. ההסכם הזה נכתב באמהרית ובאיטלקית

כשבשניהם רשום משהו אחר. מבחינת האיטלקים ההסכם היווה הכרה לחסות איטלקית על אתיופיה. מבחינת האתיופים ההסכם דיבר על יחסים מיוחדים בין איטליה לאתיופיה. האיטלקים טענו שרימו אותם ועל מנת שמנליק יקיים את החוזה הם מנסים לכבוש את אתיופיה. בסופו של דבר האיטלקים  ב1896 מובסים ע"י האתיופים (שהרוסים והבריטים והצרפתים עזרו להם) וזה נשאר כצלקת במורשת האיטלקית (קרב אדווה.) -1936 מוסוליני מוחק את חרפת הקרב. הוא נכנס לאדיס אבבה

וכובש את אתיופיה, עד שב1941 כובשים אותה בריטים בזמן מלחה"ע ה.2-

הטריטוריה השנייה שהאיטלקים משתלטים עליה היא סומליה האיטלקית. הבריטים מעודדים את איטליה להשתלט על סומליה על מנת לחסום את הגישה של הצרפתים. בסומליה אין כלום, רק מדבר. -1893 האיטלקים מקבלים את האישור להשתלט. הם משתלטים ונותנים לחברת צ'ארטר

לנהל את העניינים. החברה פושטת את הרגל ונמכרת לחברה אחרת שגם היא פושטת את הרגל. ב- 1905 האיטלקים קונים את האזור בחזרה ומנהלים אותו בעצמם. אחת הסיבות שהיה נורא קל לכבוש את האזור זה הסיפור של ה"רינדרפסט" (מגפה שהשמידה בקר.) האיטלקים לא משקיעים בסומליה כלום. האזורים האלו היו תחת שלטון איטלקי עד שהם נכבשו ע"י המעצמות הבריטיות

במלחמת העולם השנייה. ב1912 איטליה מקבלת את האזור של לוב במהלך מלחמות הבלטן.

איטליה היא אחת המדינות החלשות שהשתתפו במרוץ הקולוניאלי. היא הייתה נוכחת באזורים- צפון אפריקה (לוב) וקרן אפריקה (אתיופיה, סומליה, אריתריאה.) האיטלקים מרכזים את המאמץ

שלהם בקרן אפריקה.