אפריקה בתקופה הקולוניאלית

 

 

אדולף לודריז וקרל פטרס- בזכותם נוצרה נמיביה וטאנגאנייקה.

מי אלו?!?

 

קרל פטרס- איש רע! הוא היה תלמידו של דרייצה (ההיסטוריון האנטישמי) הוא בילה כמה שנים בבריטניה ושמה הוא התאהב ברעיון של יצירה של אימפריה קולוניאלית. מה שהשפיע עליו זה הלובים הקולוניאלים הבריטים. שהוא חוזר לגרמניה הוא מקים תנועה שנקראת "החברה הגרמנית הקולוניאלית" שפותחת לובי שהמטרה שלו זה להקים קולוניה גרמנית. ב1884 הוא נוסע על דעת עצמו למזרח אפריקה לאזור של טנזניה והוא מחתים על דעת עצמו ראשי קבוצות מקומיות על הסכמי חסות עם חברה שהוא מקים: "חברת מזרח אפריקה הגרמנית." הוא חוזר לגרמניה עם החוזים האלו על מנת שיכירו בהם. הוא שולח דרישה לביסמרק בזמן ועידת ברלין שגרמניה תכיר בהסכמים שהוא חתם ובסופו של דבר שתיתן צ'רטר לחברה שלו לנהל את האזור הזה. ביסמרק מתנגד בפעם

הראשונה ובפעם השנייה. קרל פטרס מתעצבן ואומר לביסמרק: תשמע, אם אתה לא תיתן לנו את

הצ'רטר על האזור ולא תיתן לי את החסות של גרמניה אני אתן את הדבר הזה ללאופולד מלך בלגיה. בשלב הזה ביסמרק לא יכל להגיד לו לא. קרל פטרס לא סיים בזה, בסופו של דבר החברה הזו מקבלת צ'רטר בסוף החברה הזו לא תצליח יותר מדי וגרמניה תשתלט על האזור הזה. קרל פטרס מנסה להחתים ראשי קבוצות נוספות על ההסכמים האלו באזורים שהיו שייכים לקניה ויכלו ליצור

סכסוך עם הבריטים.

 

בסופו של דבר ביסמרק (שהיה קנצלר עד 1890 הוא התפוטר כי ב1889 עלה הקיסר וילהלם השני, הוא רצה להיות יותר עצמאי מסבא שלו שמאוד אהב את ביסמרק. יש חיכוכים גדולים בין וילהלם לביסמרק ובסופו של דבר במרץ 1890 מכריחים את ביסמרק להתפטר. אחרי שביסמרק הולך

משתנה הפוליטיקה והאסטרטגיה הגרמנית. אם ביסמרק ניסה למנוע חיכוכים עם בריטניה וצרפת,

אחריו המדיניות של גרמניה הולכת לכיוון של רצון לכיבוש קולוניאלי שיעניק לגרמניה עוצמה ויוקרה) התנקם בקרל פטרס. ביולי ,1890 4 חודשים לאחר שביסמרק ירד מתפקידו המחליף שלו יצר הסכם עם בריטניה שהוא ייתן לו את כל השטחים שקרל פטרס עמל עליהם בדרום קניה והבריטים הופכים להיות הגורם הפוליטי שמנהל את זנזיבר תמורת האי הקטן אליגולנד (שחשוב לגרמניה מבחינה

אסטרטגית כי הוא יוכל למנוע מצור ימי על גרמניה.) קרל פטרס חוזר לגרמניה כדי לנסות למנוע את  ההחלפות האלו ואז הוא חוזר לאפריקה להיות מושל של מזרח אפריקה הגרמנית. אחד הדברים שהחברה שלו קובעת בשטח הם שצריך לגדל כותנה ושראשי הקבוצות צריכות לספק כח עבודה טוב

ויעיל לגרמנים, קרל פטרס היה מאוד קשוח בנושא הזה והוא השתמש בכל האמצעים על מנת להשיג את מבוקשו. ב1896 מגלים ברייכסטאג הגרמני שהוא תלה את המאהבת שלו ואת מי שהיא בגדה בו

ובעקבות אירוע זה הדיחו אותו מתפקידו.

המושבה השנייה המשמעותית היא נמיביה של ימינו. היסטורית זה היה אזור צחיח שאין עליו טענה. היו שם שתי אוכלוסיות: הנאמה והאיראו. הגרמנים יעשו בהם ג'נוסייד. זה אזור שיש בו כלמיני בורים שברחו ממושבת הקייפ. מי שהוביל את גרמניה להיכנס לאזור הזה הוא אדולף לודריז, הוא היה סוחר טבק כושל שנסע להקים במקסיקו מטעי טבק, הוא פשט שם את הרגל וניסה לעשות את אותו הדבר בניגריה בלאגוס (שנשלטת ע"י הבריטים) גם שם הוא לא מצליח וב1883 הוא מחליט להתיישב באזור של נמיביה ולגדל שם טבק. הוא קונה את השטח הזה מראש אחד הקבוצות של הנאמה

תמורת 600 פאונד ו300 רובים והוא מכריז עליו בשם: לודריזלנד. הוא מנסה שוב לגדל טבק ולא מצליח. למה גרמניה בסופו של דבר מכילה את הריבונות על האזור הזה? כי יוצאת הוראה ממשרד המושבות הבריטי כלפי מושבת הקייפ להשתלט על האזור הזה. ביסמרק מחליט להכיל את הריבונות על האזור הזה לפני שהבריטים פועלים. החברה של לודריז פושטת את הרגל וגרמניה לוקחת עליו חסות. לודריז יוצא למסעות לפנים הארץ על מנת למפות אותה וב1886 באחת המסעות האלו הוא

נעלם ולא מצאו אותו אפעם! המערכות הקולוניאליות הגרמניות נוצרו מאוד מהר ובצורות מאוד אלימות כלפי האוכלוסייה

המקומית. בטאנגאנייקה היה מרד אלים (מרד המאג'י מאג'י) בין .1905-1907 האירוע השני זה הג'נוסייד (רצח עם) שביצעו הגרמנים באוכלוסיית האירירו בנמיביה ב 1904-1907

משהו חשוב נוסף- ממשלת גרמניה לא הצליחה לגרום לגרמנים להגר למושבות הגרמניות באפריקה.

 

 

 

 

 

מרד המאג'י מאג'י )1905-1907( המדיניות הגרמנית הייתה מאוד לא סובלנית כלפי האוכלוסייה המקומית: הגרמנים מכריחים את האוכלוסיות המקומיות לגדל גידולים שהם גידולי שוק: גידולים שאי אפשר לאכול אותם, כלומר גידול כותנה בא על חשבון גידול האוכל שלהם. בתקופה הזו יש בצורת וקם מרד ע"י קבוצת אנגוני וקבוצת מאטומבי. שתי הקבוצות הללו נאבקות ופוגעות באינטרסים הגרמניים. הגרמנים שולחים צבא כדי לדכא את המרד בצורה מאוד אלימה. ההערכות הן שבין 50,000-100000 בני אדם נהרגו במרד

הזה.

רצח העם של האירירו והנמאקוה -1904-1907 מוכר כג'נוסייד הראשון של המאה ה.20  רצח העם

הראשון במאה ה20- – .1904-1907 הגרמנים מגיעים עם כוח של 14 אלף חיילים ולא מרחמים על אף אחד. מי שלא נהרג במעשי הטבח הזה מת מרעב/מחלות. הייתה בריחה למדבר בו הגרמנים דאגו להרעיל את בורות המים, וכמו כן נעשה שימוש במחנות ריכוז. לא נעשה תיעוד, אך ההערכה

היא שהגרמנים חיסלו כ60-70- אחוז מהאוכלוסייה. יש ביקורת גרמנית וחיצונית על המעשים הללו. יש קריאה לשנות את ההתנהלות הקולוניאלית

הגרמנית ואת היחס לילידים האפריקאים.

שתפו פוסט זה
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

ליצירת קשר מוזמנים להשאיר פרטים