מקורות מעגל הציפיות

1. יחסים מיוחדים-המיתוס–הכותרת הבסיסית של מערכת היחסים הזאת היא, לפי דוברים אמריקאים מרכזיים, יחסים מיוחדים המתקיימים בין המדינות. מה הפירוש של כך? בין העם הסיני והעם האמריקאי מתקיימים יחסים שהם יחסי חניכה. אנחנו המורים, הסינים הם תלמידים – והסינים צמאים למוצא פיו של האמריקאים המורים.דוגמאות:

• פרל בק– כתבה ספר שנקראת "האדמה הטובה" ובו מתואר האיכר הסיני וטוב הלב. אותו מציירים בצבעים יפים. היא הופכת למליצת יושר של תרבות אמריקאית לטובת הסינים.
• ג'ון קינג פיירבנק– מייסד הסינולוגיה האמריקאית. הוא היה שבוי בתפיסת יחסי החניכה.
• ג'ון פוסטר דלאס (Dulles) ורסק– שני שר חוץ אמריקאים. רסק מספר שכשהיה ילד, הייתה להם בבית קופה קטנה בה היו מכניסים סנטים לטובת הילדים הרעבים והעניים בסין. מדובר בצד השני של העולם, אבל עדיין יש פינה חמה בלב לילדים הסינים.

2. "יחסים מיוחדים" – מעגל הציפיות הנכזבות–בין ארה"ב ובין סין באמת התקיימו ומתקיימים יחסים מיוחדים, אבל הם לא יחסי חניכה, אלא מחזור ציפיות נכזבות. נסתכל על כמה דוגמאות:

• המסיונרים ושנאת זרים, המהגרים הסיניים ותגובת הנגד– הפעם הראשונה ששני העמים נפגשים – מבחינת המפגש הראשון של האמריקאים בסין, הגעה של מיסיונרים אמריקאים לסין כחלק מהפרוגרסיביזם. המיסיונרים גילו שהם לא מצליחים לנצל את הסינים, ובעיקר גילו שהם נתקלים בקסנופוביה (שנאת זרים). על הרקע הזה התחילה מלחמת הבוקסרים שגרמה למעורבות של מדינות אירופה גם כן. כלומר בסך הכל, האמריקאים ציפו לקבלה חמה, אך חטפו סטירה.

סינים הגיעו לארה"ב ונוצר לחץ של הציבור האמריקאי בקליפורניה על המחוקקים לחוקק חוק בנושא. החוק גורם לכך שבין 1882 ועד 1943, לסינים אסור להגר לארה"ב. ב1943, החוק שונה בגלל שצ'יאנג קי שק היה בעל ברית של האמריקאים ולכן עשו לו מחווה.

YELLOW PERIL CARTOONS, http://thesocietypages.org/socimages/2014/06/20/old-yellow-peril-anti-chinese-posters/

בתמונות בקישור הזה אנחנו רואים דימוי שלילי של האמריקאים כלפי הסינים ולהפך.

מקורות מעגל הציפיות

תפיסה עצמית כמרכז העולם התרבותי– שתי התרבויות רואות עצמן כמרכז העולם, ולכן קשה להן מאוד לחיות ביחד. חוץ מזה, אנחנו רואים כאן היבט של הנכסים בין שתי תרבויות רחוקות – כאשר אתה מתייחס לאדם השונה ממך לחלוטין, זה יכול למשוך אותך ויכול מאוד להיות לדחות אותך. במערכת היחסים בין האמריקאים לסינים לא היה איזון – הייתה או משיכה חזקה או דחייה חזקה.

מעגל הדחייה-משיכה אל "הזר המוחלט" (הדימוי הסיני בעיני ארה"ב נע בין קוטב הדחייה לקוטב ה"פטרונות")

הצהרות "הדלת הפתוחה"

ההקשר הוא מירוץ בין כל המדינות באירופה על השתלטות על שטחים בעולם.

1. תכנם (מסחר שווה ושלמות טריטוריאלית) – האמריקאיםלאמשתלטיםעלשוםאזורספציפי, ומנסיםבמהלךהראשונילנסותלקבוענורמותהתנהגותבזירההמטורפתהזאת. שרהחוץהאמריקאיאומרשישלשחקבמשחקהוגן – ובמשחקזה, ישלשמורעלשלמותטריטוריאליתחוזיתועקרוניתשלהסינים, ויהיהבעצםאזורפתוחלכולםמבחינתמסחר – כיזהמהשענייןאתהאמריקאים. לאהיהלהםצבאשיכללהשפיעבאזורהזה, ולכןלאממששמועליהםמבחינהזאת.
2. אמנם, תמורה בעיקר במישור הרטורי – לא השקעה צבאית, לא פיתוח הבנת הזירה, לא כלים אפקטיביים להגנת האינטרסים הכלכליים והמיסיונריים,
3. אך חשובות בכל זאת: בעיני האמריקני, סימן לאלטרואיזם. בזכרון הסיני, חלק מחמסנות מערבית. (לדוגמא, שיחת בייקר-צ'יאן, 1989.:

מנקודתהמבטהאמריקאית, מונחהדלתהפתוחהמרמזעלכךשהאמריקאיםהתנהגובאופןהוגןיותרמהאירופים. עבורהסינים, האמריקאיםהיושותפיםלהתנהגותהעולמית, אךבצורהיותרמעודנת. ניתןלראותזאתבשיחהביןבושהאבלשרהחוץהסיני:

שר החוץ האמריקאי:"There's a perception developing in the United States that China is closing the Open Door…anything you can do to preserve the open door will be helpful.

הסיני עונה לו בציניות: "We are not the ones who want to close it. Our door is open. But an open door requires two sides."

סיבות– למה האמריקאים מתעניינים במזרח אסיה?

1. היקף אינטרסים כללי גדל במזרח אסיה (פיליפינים, הוואי, צי)– ב1888 הייתה מלחמה בין ארה"ב לספרד, שהתחילה בקובה – אשר הפכה לאזור השפעה אמריקאי. תוצאת המלחמה – שחרור הפיליפינים, אשר קיבלו בסופו של דבר עצמאות רק בסוף מלחמת העולם ה-1, הרבה בזכותו של פרנקלין ד. רוזוולט שהיה אנטי-קולוניאליסט.
2. נסיבות בינלאומיות ופנים-סיניות מדאיגות – חתירה ליציבות – הוואי, באותוזמן, הופכתלמדינהאמריקאית, ולכןארה"בחושבתעלהקמתצי – שהופךלשלישיבגודלובעולם, לאחרהבריטיםוהגרמניםבהתאמה. מנקודתמבטשלהאסטרטגיםהאמריקאים, סיןחשובהבעיקרמבחינתהשפעתהעלמרחביםבאוקיינוסהשקט. מאודמדאיגאותםשסיןכלכךמפולגתלאזוריהשפעהוכלכךאנרכית – גםאםאיןבהשלטוןמרכזימשמעותיבאותוזמן.