תיאוריות נוספות

תיאוריות נוספות: הפוליטיזציה של השאלה היהודית בעידן של פוליטיקת המונים(הסתה), גילויי ארצות ותרבויות הנחו מגמות של דירוג העמים לפי מוצאם, הניכור מהמשטר (הון ושלטון) השלטון הריכוזי מתחזק ומשליט סדר קפדני ומתקבע הדימוי של השחתה וערעור של אורחות חיים מסורתיים (אמיתיים או מדומיינים)- אין ניסיון להכניס רעיונות דת אלא ממש תוך כדי ניתוח של מיהן קבוצות האינטרס השונות בתוך הזירה הפוליטית המודרנית, היהודים מזוהים עם אותו משטר שהולך והופך ליותר נאור פתוח ודמוקרטי.

  • התזה ה"דתית" נתמכת ע"י המשכן של עלילות הדם במאה ה19 וראשית המאה ה20 וגם ע"י החיבור בין השמרנות הפוליטית לבין השמרנות הדתית.
  • התזה ה"אנטי-דתית" נתמכת ע"י התעמולה נגד היהודים מצד כופרים בדת בכלל ובנצרות בפרט (מוולטייר דרך מרקס ווגנר) או ע"י פיתוח גרסאות מתחרות לתיאולוגיה הרשמית (על סמך כתבי הקודש)- בגין "הנצרות הארית". קטלוג שפות האדם לפי משפחות של שפות- העניין הזה מתקבע בשיח על הפילולוגיה, נתן את האפשרות לכמה אנשים ביניהם פרידריך פון שלייגל שהציעו קריאה אחרת לגמרי של תולדות הנצרות, הנצרות היא תוצר של המחשבה הארית עוד מימי קדם כשהיהודים ניסו לכפות על העולם את ראיית העולם שלהם אבל לא הצליחו. מגמה ליצור נצרות ארית ולא נצרות ששייכת לעמים השמים.
  1. ה"שד" הביולוגי: מדע ומדע בדיוני

גרגור מנדל- אבי תורת הגנטיקה, גרס שיש תכונות מולדות נתן להבין שיש באמת הבדלי גנטיקה בין זנים שונים,

פרנסיס גלטון- אבי משנת ה"יוג'ניקס"- הולדה משופרת, השבחת הזן האנושי. השיטה הזו התפשטה מאוד מהר לא רק באירופה אלא גם בארה"ב, בעידן ההגירות ההמוניות לארה"ב. עצם הרעיון שאת תיאוריות הגנטיקה לגבי צמחים ולבעלי החיים, ניתן ליישם את אותה השיטה על בני האדם ואז מסתבר שיש תכונות שאתה לא מעוניין בהן וכאלו שכן, זיווגים שאתה מעוניין בהם וכאלו שלא. יש עיוותים למיניהם- למי אסור להתרבות, את מי חייבים להעביר דרך ניתוחי עיקור וכדומה.

הרוזן דה גובינו: פיתח עם הרעיונות האחרים את הקונספט שיש זנים שונים של בני אדם שמדורגים מבחינת פרימיטיביות, פיתוח ומשובחות, אלא יש ביניהם קרב נצחי מחייב של הישרדות בין זן אחד לזן אחר, הקונפליקט.

  • מדעי הטבע, תורות החברה: צ'רלס דרווין, ארנסט הייקל והרברט ספנסר- עצם ריבוי הזנים אצל דרווין הוא חיובי, התסמונות הגנטיות המשתנות הן האבולוציה לטובת ההישרדות לטובת אלו היודעים להשתנות בתנאי ההישרדות. קשה להבחין בין הטוב במדע להרסני, כל העניין הוא שאין שליטה, המדע הוא חלק מתרבות שלמה והחברה בה הוא צומח, המוסדות הספריות ההרצאות. הייקל- חוקר גרמני בתחום הביולוגי שנשען על התורות החדשות של מנדל והגנטיקה החדשה וגרס כי מלחמת ההישרדות היא עובדה ביולוגית של החיים ושגורלו של הגזע הארי לנצח. ספנסר- חוקר אנגלי והוגה דעות, בין אלו שקירבו את המשנה הביולוגית של דרווין לריבוי זנים לזירת השיח על האנושות, מזוהה עם הדרוויניזם החברתי, דיבר על שוק חופשי כמו בכלכלה כך אצל בני האדם, יותר קרוב לדעת דרווין מאשר להייקל, התחרות וריבוי הזנים מוליד את ההצלחה.

 

המצאת ה"שמיות" וה"אנטישמיות"

וילהלם מאר- המצאה טרמינולוגית חדשה 1879

ההגדרה היא לא דתית אלא פילולוגית או ביולוגיות או שניהם ביחד. אין דעה כנגד הדת היהודית אבל יש לי עמדה כנגד אותו סוג בני האדם שהיהודים מייצגים אותם, עומדים כחטיבה ביולוגית כנגד החטיבה שאני מייצג אותה.

גם הנוצרי, מי שהיה יהודי והתנצר, מי הטבילה אינם מוחקים את השורש הביולוגי של אותו אדם. תפיסת עולם חדשה של תרוות הגזע החדשניות. די מהר מאר ממשיך ומייסד קונגרס בינ"ל של אנטישמים, שאלה היסטורית- נהוג לקשור את האנטישמיות עם סוגים קיצוניים של לאומנות אבל לא בהכרח, דווקא האנטי לאומיות, הקוסמופוליטיות דאז היא שעמדה מאחורי האנטישמיות בזמנה כתנועה פוליטית.

היוסטון סטוארט צ'מברלין: תורת המאבק על גורם האדם ה"נורדי", הגזע הארי עומד אל מול הגזע השמי במלחמת גוג ומגוג שאל לגזע הארי ליפול קורבן לאותו הקרב, השמי נתפס כבעל עוצמה רבה למרות היותו נחות, לא באותה רמה ביולוגית.

 

  1. הזירה הפוליטית והעמקת ה"קונפליקט"

גורמים שאין להם זיקה לעניין הדתי או הביולוגי אלא לחיכוך הפוליטי המודרני בזירה האירופאית של במחצית השנייה של המאה ה19.

אדולף שטקר- כומר פרוטסטנטי, המטיף הרשמי של בית המלוכה הפרוסי. האמין שצריך בזירה הפוליטית הגרמנית להבליט את מקומם של האנשים הקטנים- בעלי המלאכה, עסקים קטנים, פקידים. אמר שצדק חברתי זה לאנשים האחרים, מי שצריך לשפר את מעמדם של אותם בני מעמד הביניים הנמוך הוא מי שמבין לליבם ומייצג את העממיות שלהם והזיקה למורשת הנוצרית ולא מי שיוצא כנגד הכנסייה. הקים תנועה "התנועה הנוצרית סוציאלית", אמורה הייתה להיות לשון מאזניים מול המפלגות האחרות הסוציאליות ואלו שייצגו אינטרסים של האצולה. התנועה חרטה על דגלה את ההתנגדות להשתלבותם של היהודים, היהודים מרשים לעצמם להיות מיוחסים ובעלי פריבילגיות יתר על חשבונם של הגרמנים הפשוטים יותר בקהל היעד של אותה תנועה.

שתפו פוסט זה
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

ליצירת קשר מוזמנים להשאיר פרטים

קידום אתרים

קידום אתרים הוא תהליך של שיפור מיקומו של האתר שלך בדירוג מנועי החיפוש. הנה כמה מהדברים החשובים ביותר שעליך לזכור כאשר אתה מנסה לבצע אופטימיזציה

קרא עוד »

מהי למידת מכונה?

למידת מכונה היא תחום במדעי המחשב שבו מכונות לומדות מנתונים מבלי להיות מתוכנתים במפורש. למידת מכונה היא ענף של בינה מלאכותית. זהו התהליך שבו מחשבים

קרא עוד »