גרמניה, אוסטריה והונגריה לעומת ארה"ב

 

 

אירופה ארה"ב
רפורמה מופיעה על רקע מתן השוויון ליהודי מחוזות הריין (נפוליאון)

אבל עיקר ההתפתחות היא אחרי 1815 שוויון שהיה ונלקח- כשאין ליהודים שוויון

הרפורמה נותנת מענה לשאיפות לעתיד לבוא להגיע למעמד של אזרחים שווים לכן הדגשת החלקים הדומים שביהדות מקבילה

לשאר הדתות

ניסיון לבלום את סחף האדישות כלפי הדת והגל של המרות דת

הרפורמה נתקלת במורת רוחם של השלטונות, בעיקר אחרי

מהפכות 1848

צומחת בחברה שיש בה שוויון אזרחי

תיאום בין מעמדם האזרחי כשווים לבין היותם בני דת אחרת ולהכניס את השונות הדתית למשוואת השוויון.

בניגוד לאירופה, הליכה לכיוון של חיזוק הנתק, ההפרדה המבנית הפוליטית בין דת ומדינה. הרשויות אינן מגלות כלל עניין בנעשה

בחצר של היהודים מבחינה דתית- יד חופשית לחלוטין למי שרוצה לפצל את הקהילה, להקים בי"כ חדש

מעמד חזק בארה"ב לעמדות הרפורמיות הקיצוניות

הרפורמה מצליחה הרבה יותר מבאירופה

 

המחלוקת בין הרדיקלים למתונים

המחנה הרדיקלי (כגון איינהורן, גייגר, הולדהיים) שואף לביטול של מצוות פוזיטיביות (עשה, איסור, חוק מפורש שבמחייב). לבטל דיני כשרות, תפילין, שמירת שבת, תפילה בעברית.

פוסלים גם עיקרי אמונה- התקווה לשיבת ציון ובניית בית המקדש, האמונה בתחיית המתים (במובן הגופני), האמונה במשיח ארצי מבית דוד והאמונה ב"תורה מסיני" (מצדדים בשיטת ביקורת המקרא)

 

מול המחנה הרדיקלי מתגבש מחנה מתון (מסורתי-שמרני-פוזיטיבי) מבית מדרשו של זכריה פרנקל

המתונים סבורים שיש לשמור את לשון התפילה, את דיני הכשרות ושמרית השבת וטוענים שהעם "כלל ישראל" לא יסבול שינויים מרחיקי לכת במנהגי המורשת.

בארה"ב מתפלג המחנה המתון בין שלוש סיעות:

  1. הרפורמים הפרגמטיים חותרים לפשרה ולאיחוד כל הקהילות תחת גג אחד- "הרפורמים" (יצחק מאיר וייז)
  2. המסורתיים הליברליים תומכים בתיקון זהיר ומאמצים ללבם בעיקר את החלק התרבותי האסתטי של הרפורמה מבלי לאמץ את שיטת ביטול סיטונאי של המצוות- "הקונסרבטיבים"
  3. השמרנים יותר דורשים לייסד מוסדות לחיזוק יהדות מסורתית בסגנון האורתודוכסיה המודרנית, סמינרים לרבנים- "אורתודוכסים"

התפלגות טיפוסית לארה"ב, גם בארצות אחרות יש התגבשות נקודתית לעמדות אמצע

 

נשים והנחלת ערכים

הנשים במגזר היהודי במאה ה19 בארצות המערב נותרו בתפקידים ביתיים, בשעה שהגברים נועדו לצאת ולהתחכך עם העולם "החיצון" ולכן הן נשארו "שומרות הסף" של היהדות הביתית

היפוך התפקידים המקובלים בעבר: נשים נתפסו בתור המעניקות לבית את אווירת חיי הרוח לעומת הגשמיות הגברית. נושאות בנטל חינוך ילדיהם בנימוסי התרבות בכלל ובמקביל בכיבוד המורשת היהודית

מודרנה זו חוויה שנשים וגברים לא חוו באותו זמן, קצב וסגנון, המגדר משנה את החוויה

היפוך התפקידים מעניק מעמד חדש לאישה כמחנכת ילדיה בדרכי היהדות, היא מופקדת על היהדות בכלל מבחינת ניהול המשפחה

נשים הואשמו (בעיקר ע"י רבנים) בהתבוללות בקרב הדור הצעיר בשל רשלנותן ונקראו לתפוס פיקוד. חינוך דתי לבנות הופך לנושא אקטואלי, הנהגת מנהג טקסי בגרות בגיל 16 לבנים ולבנות  confirmation

 

בין שמרנות בורגנית לתודעה ליברלית

הליכה אחרי נורמות מאוד קפדניות של חיי בורגנות, להיות אדם מהוגן לבין ליברליות, פתיחות לרעיונות חדשים

להשלים שקף

 

 

קווים לייצוג היהודים במרחב התרבותי אירופאי

 

יוהאן גוטפריד פון הרדר- אבי תורת הלאומיות, ריבוי תרבויות וציביליזציות בקרב בני האדם, לא יהודי

ספרי הקודש והמרכיב הספרותי- משתמש בשירה התנ"כית כאבן יסוד לכל התיאוריה שלו, לכל עם יש רוח שמפעמת מתוך היצירה- "רוח הלאום"

העביר מסר רציני על האפשרות לקרוא את כתבי הקודש רק לא במשקפיים תיאולוגיות אלא אנתרופולוגיה

כל אחד מהעמים מביא לתרבות האנושית את "רוח הלאום" הייחודי לו. האנשה ונטורליזם לפרשנות המקרא- הערכת הטקסט כאבן פינה לחקר העמים, תוך הימנעות מאזכור של דוקטרינות כנסייתיות

הקשר רק בין אדם לנוף מולדתו, קשר ישיר בין השניים האלו והלשון ולכן הוא היה צריך לבדוק את השירה של המקרא

קו ישיר בין שפינוזה להרדר

ביקורת על היהודים-חלק אחר של "לתולדות האנושות"

 

הנשה והזרה של היהודים בייצוג בתרבות

היהודייה מייצגת את רוח היהודים

    1. רפורמה ליברלית גדולה שמעבירים בפרלמנט האנגלי כדי להעניק לעוד כמה אחוזים מתושבי אנגליה זכות הצבעה, עידן של ליברליזציה

 

שתפו פוסט זה
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

ליצירת קשר מוזמנים להשאיר פרטים