עד כמה משפיע המימד התרבותי על התנהגות מדינות בזירה הבינלאומית?

שאלת-מפתח המפלגת אסכולות בחקר היחסים הבינלאומיים. במוקד הדיון שלנו במפגש סין-ארה"ב:

האם ההסטוריה השונה והתרבות השונה גורמת לסין להתנהג באופן ייחודי במדיניות חוץ?

לא – כללים אוניברסליים – דימיון לא מועט בין הסינים לבין "המערב" לגבי הדחפים הבסיסיים במד"ח(לדוגמא, הן המערב חשב במושגי "דומינו" [הצורך לבלום התוקפן] והן מנהיגי סין חשבו במושגי "דומינו".

כן – מן הצד הסיני, הזיכרון ההסטורי הייחודי לסין הניב רגישות מופלגת לשאלות "יוקרה" [אם תרצו, SAVING FACE]. לדוגמא: CHINA STOOD UP, "לא נהייה פושטי יד". (רגישות דומה גם להודים, למקסיקנים…)

כן –  מן הצד המערבי, סין התגלמות ה"שונה" 

א. בין סין לבין המערב בכללותו: חליפות, הילכה קסם וייצגה איום קמאי:

– מרקו פולו

– הנאורות הצרפתית ו"שלטון הפילוסופים"

– מאמצע המאה התשע-עשרה, "עריצות מזרחית"

– כיום, "האיום האולטימטיבי" או "דגם לחיקוי כלכלי"?

אמנם, תולדה של השוואה הסטורית קונקרטית (קובלאי חאן מול ערי המדינה האיטלקיות; המערכת הצרפתית ערב המהפכה מול צ'יאןלונג; השחיתות והחולשה הכלכלית-צבאית הסינית לעומת הדימוי העצמי הנאור של הוויקטוריאנים).

אבל גם, כמובן, של מחזורי משיכה-דחייה רגשיים כלפי "הזר והשונה".

• לחוקרי הסטוריה בינלאומית: התפתחויות בציר סין-ארה"ב מאירות התפתחויות-מפתח בהסטוריה בינלאומית:
• כאשר סין "הצטרפה" לברה"מ ב – 1949, המלחמה הקרה התקשחה [תפיסתה כאיום גלובלי]
• כאשר נתגלה הסכסוך הסינו-סובייטי סביב "המדיניות הנאותה כלפי ארה"ב:
  • שבר את המבנה הדו-קוטבי של המלחמה הקרה וסיפק לארה"ב הזדמנות "ליצור תחרות על חסדיה".
  • תרם לסיום המלחמה הקרה באמצעות אתגר על ההגמוניה הסובייטית בגוש ובעיית "התפשטות-יתר" סובייטית.
• למלחמה הקרה מורשת בת-קיימא לזירת האוקיינוס השקט כיום:

טיוואן (מלחמת קוריאה, מירוץ החימוש ומוקד המתיחות הגדול ביותר); והברית האמריקנית-יפנית.

• תפיסת התפקיד הסינית: "נושאת הדגל" של העולם המתפתח, "שחקן אנטי-הגמוני" (הן בתקופת מאו והן כיום).]

מדוע חשוב לנו, כישראלים, לפתח הבנה של מדיניות סין ויחסי סין-ארה"ב?

ראשית, הפעילות הכלכלית המתעצמת הסינית במזה"ת. לאחר שנים של עניין סיני מוגבל באזור, החל משנות התשעים השתנה המצב משום התלות בנפט המזרח תיכוני אחד מדאגות סין העיקריות (יותר משליש הביקוש העולמי לנפט גולמי הוא סיני; יותר מ-60 אחוז מן הנפט הגולמי הסיני הוא מיובא; יותר מחמישים אחוז מן הנפט הגולמי הסיני מיובא מן המזה"ת). 5 מ – 7 הספקיות העיקריות שלה מן המזרח התיכון. האחרות אנגולה ורוסיה). China's crude oil imports by source 2014

משקיעה בפיתוח תשתיות אנרגיה באזור ורוכשת מלאים עתידיים.)

שנית, אי ההבנה של הרגישויות הסיניות-אמריקניות כבר עלתה לישראל במחיר יקר – פרשת הפלקון: התחייבות ישראלית לספק (כולל אישית של ברק לנשיא סין!) שנסתיימה בנסיגה, וישראל קרחת הן מן הצד האמריקני והן מן הצד הסיני.]

יחסי סין-ארהב 

אנחנו נתמקד ראשית בסין.

האזור הצפוף ביותר – מזרח סין, שמיושב על ידי הסינים האתנים, כאשר האזורים האחרים מיושבים על ידי סינים לא אתניים, ובאופן הרבה יותר דליל.

הגבול של סין מאוד ארוך מה שמשפיע על תפיסות האיום הסיניות.

בנוסף, נקודה חשובה בגאוגרפיה של סין – היא גובלת בקוריאה.

מבין המדינות המשמעותיות באסיה, סין היא היחידה שמזרח אסיה היא הזירה המרכזית עבורה. מכל האוריינ

סין – מיקום גיאופוליטי ותפיסות תפקיד מסורתיות

1. היחידה שמזרח אסיה הזירה המרכזית עבורה:

כאשר אנחנו רוצים להבין את תפיסות האיום הסיניות, אנחנו צריכים לקחת בחשבון את המיקו הגאו-פוליטי שלה.

• בטחון- השיקולים הביטחוניים הראשוניים שנגזרים מהמיקום המיוחד של סין בזירה הבינלאומית:
• מלחמת קוריאה (והחשש מזליגה בטחונית-כלכלית כיום)– סין נכנסה למלחמה זו מכיוון שהמלחמה מלכתחילה, ובוודאי כניסת האו"ם בהנהגת האמריקאים, נתפסו כאיום אסרטגי ממדרגה ראשונה, וזאת מכיוון שקוריאה גובלת מסין והאזור גם קרוב למנצ'וריה, שנחשבת ללב תעשייתי חשוב עבור הסינים.
• מדינה שוררת שלסין יש עניין והיא משחקת תקפיד חשוב בניסיונות לרסן אותה היא צפון קוריאה. הסינים משחקים משחק כפול פה – לפעמים הם הילד הטוב שעוזר למערב לרסן את צפון קוריאה, ולפעמים פחות. באופן פחות קונקרטי, כאשר המצב בצפון קוריאה כפי שהיה בשנים האחרונות ויש זליגה איומה של המון פליטים רעבים מצפון קוריאה, עבור הסינים מדובר בבעיה אמיתית.
  • אפגניסטאן– סין גובלת גם עם אפגניסטן. פירושו של דבר, הוא שאפגניסטן הופכת לבעיה מנקודת מבט סינית למשל בעת הפלישה של ברית המועצות – שהתחילה בסוף שנות ה-70. במהלך שנות ה-80, אפגניסטן הופכת לסובייטית, והיה חשש מנקודת מבט סינית מפני כיתור סובייטי מכל הכיוונים. כיום, סין ורוסיה משתפות פעולה בניסיונות לסלק נוכחות מערבית באזורי מרכז אסיה.