הסצנה הבאה: ישוע מוצא את מריה מגדלנה וגם מלהק את שאר השחקנים. שתי הזמרות בהתחלה שרות את "Stabat Mater" שיחזור גם בסוף- זו יצירה המתארת את מריה העומדת לרגלי הצלב ובוכה בראותה את בנה הסובל והמת. שתי הזמרות מצולמות מלמטה והכומר מבקש מישוע שצופה מלמטה לחדש את המחזה.
השחקן שמשחק את ישוע כאן הוא כריזמטי בצורה שלווה, הוא בעל שער כהה ויש בו משהו מיוסר ומנותק מהסביבה, והוא נמוך יחסית לישועים קודמים. זה בולט כבר בשיחה עם הכומר.
הדבר הראשון שהוא עושה לאחר מכן- הוא יוצא לגייס שחקנים. מריה האם כאן עובדת בבית תמחוי, היא אמא חד-הורית (יש לה ילדה והיא לא נשואה) והיא שחקנית לשעבר. היא נותנת לו לגור בביתה, והיא דמות האם הקלאסית- האם של הילדה והיא מאכילה את הרעבים. עניין נוסף שלא ראינו כאן- היא מנהלת רומן עם הכומר.
לאחר מכן מגיעים השחקנים שמדבבים את סרטי הפורנו- מה שבא להמחיש את הזילות של האמנות ואת מה שנאלצים השחקנים לעשות כדי להתפרנס. בתחילת הסצנה הזו השחקנים מדברים ביניהם על "חלום ליל קיץ" מה שמחזק את ההנגדה עם הפורנו. השחקן הגבר מגלם את פטרוס השליח.
אחרונה חביבה- יש את מריה מגדלנה- שהולכת עם בד לבן על המים. היא זונה בגלל שהיא עושה פרסומות ומוכרת בושם- שמתחבר לכלי עם השמן המבושם בו מרחה מריה מגדלנה את רגליו של ישוע. לבושם בסרט קוראים "ספיריט 7"- אחד הדברים היחידים שנאמרים על מריה מגדלנה בברית החדשה הוא שישוע גירש ממנה 7 רוחות. השחקן אומר "הקלות הבלתי נסבלת של הקיום" והבימאית אומרת "זה לא מספיק קונדרה, זה צריך להיות אוורירי יותר"- עוד התייחסות לזילות של התעשייה הפרסומאית וניסיון להתכסות במעטה אומנותי כעלה תאנה.
יש ניסיון בסרט הזה (ניסיון מאוד לא קתולי) מחד לנסות לחזור לישוע ההיסטורי- לדבר על שיטות צליבה היסטוריות וכו', ומצד שני יש כמה סצנות בסרט שמאוד עוקבות אחרי הברית החדשה. יש סצנה בה הוא מלווה את דמויית מריה מגדלנה לאודישן לפרסומת לבירה ובשלב מסויים הוא משתגע והופך שולחנות. בעקבות זאת הוא נשפט- סצנה מאוד "פונטיוס פילאטית", וגם יש סצנה בה הם יושבים יחד סביב שולחן ואוכלים פיצה. יש גם סצנה שאין מספיק כסף לפיצה אבל הוא מצליח איכשהוא להשיג מספיק כסף כדי להאכיל את כל הצוות. לבסוף הם מעלים את ההצגה- שמזעזעת את הכומר אבל זוכה להצלחה מסחרית אדירה והם מתבקשים להעלות את ההצגה שוב ושוב וקהל המונים מגיע לראות את המחזה. אז הכנסייה מחליטה לעצור אותם מלהעלות את ההצגה שוב.
הסצנה הבאה היא פיתוי השטן את ישוע- בדמות עורך הדין שמנסה להציע לו "לכבוש את העיר". בסצנה הזו השמות הקדושים הופכים למאכלים "בלאדי מרי", "לובסטרי מגדלנה" וכו'.
הדברים שראינו בסצנות הבאות: מריה האם לבושה בכחול לכל אורך הסרט כדי לסמל אותה.
מריה מגדלנה- למרות שנשארת בתור הזונה שחזרה בתשובה- היא מקבלת כאן תפקיד של שליחה- מנהיגה בקרב השליחים.
לאחר התאונה בן דמותו של ישוע הולך ברכבת התחתית ונושא את הנאום על חורבנה של ירושלים אחד לאחד. הוא מקיא כשהוא רואה את המודעה עם ראשו יוחנן המטביל.
יש שני בתי חולים- האחד נקרא "סנט מארק" ונראה כמו פרסומת לשביתת הרופאים. לאחר מכן הוא מגיע לביה"ח היהודי (כל הרופאים נקראים קליין וגולד), השפה היא אנגלית, יש קפה ועוגיות וכולם נחמדים. זה כנראה איזשהוא ניסיון לתיקון של היהודים. השוטרים מסמלים כאן את הרומאים.
בנוסף- יש לנו כאן קימה לתחייה- בצורת תרומת איברים. הלב שלו מוצע ומושתל באחר, רופא שממשיך ומבצע ניסים- גורם לעיוורת לראות. ישוע מעניק חיים ואור וכאן זה מומחש בצורה פיזית ממש.
הסרט מתחיל עם שתי הנשים ששרות ובסוף הסרט הן מקבצות נדבות. באמצע הסרט אחת הזמרות מגיעה לאודישן לבירה- ושמים לה פלייבק, היא רוצה לשיר ואומרת "למדתי בקונסרבטוריון" אבל הם רק מעוניינים לראות אותה בביקיני.
יש כאן אנלוגיה מסויימת בין הכנסייה ובין האמנות. יש כאן ביקורת על הכנסייה- השטן מייסד את הכנסייה הקתולית- העו"ד בא אל פטרוס ואומר "אתה תהיה המנהל הראשון, בוא ואחתים אותך על טפסים". מריה מגדלנה קמה והולכת וכל השאר נשארים. זו אמירה נוקבת נגד הכנסייה. זה הניסיון שאנו רואים שוב ושוב לפצל בין ישוע והמסר שלו ובין הכנסייה.
לאחר מותו באה האישה ושואלת על חייו- וזה השלב בו מתחילים כל מיני מיתוסים על ישוע וסיפור חייו מעוות.
במרקוס ישוע מופיע משום מקום אבל בשתי הבשורות האחרות עוקבים אחריו מהלידה והלאה. בסרט הוא מנותק מכל החיים הקודמים שלו וגם אין לו משפחה.
בשיעור הבא נעבור לגיבסון.
היום אנו מדברים על 2004- אז מל גיבסון מוציא את סרטו השני. הסרט עורר מהומה גדולה עוד לפני צאתו והיו רחשים רבים סביב האנטישמיות שלו, למרות שלא נעסוק בכך באופן ספציפי.
הסרט מעניין- לא כחווית צפייה, אלא מבחינת אמירתו ומקומו בעשייה הקולנועית על ישוע. הסרט מתחיל בגת שמנים- ישוע מתפלל ערב מאסרו ומשם ועד לתחייתו אנו מקבלים את כל הנרטיב של הפסיון, ובפנים מעורבים פלשבקים לדמויות מרכזיות בחייו מהעבר.
הסצנה הפותחת של הסרט: האנשים מדברים בארמית קדומה. הסרט מדובר ב-3 שפות: ארמית, לטינית, ויש 3 שורות בעברית- מריה הבתולה ומריה מגדלנה מתעוררות משנתן והאחת אמרה לשנייה- "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות" והאחרת עונה "עבדים היינו…". אנו רואים בסצנה את ההתמודדות של ישוע עם השטן- שמופיעה בברית החדשה אבל לא בגת שמנים. השטן כאן הוא אישה, למרות שיש לו קול של גבר. הסבל של ישוע מתחיל עוד לפני המשפט- והוא ממשיך לכל אורך הסרט חוץ מהשוט האחרון.