מודרניזציה- מנגנון טיפוסי לכל החברות והתרבויות בזמן זה או אחר
הורס את תשתיות העבר ומחליף את הדברים האלו בדברים שמתאומים אידיאולוגית מבנית לעידן החדש של תיעוש, עיור, טכנולוגיה, תקשורת
צפון אפריקה
ע"פ צו כרמייה בשנת 1870 יהודי אלג'יריה כקיבוץ הוכרו כאזרחי צרפת
מה שאפיין את המשטר הקולוניאלי באלג'יריה- הצרפתים סיפחו את כל השטח לשטחה של צרפת, הפכה אותה לחלק מסופח של המדינה. כשזה מגיע בהמשך להעמקת ההשפעה של הצרפתים בתוניסיה ובמרוקו הם החליטו אחרת- עיקר השוני בכך שהם השאירו על תילו את המשטר המקומי והשתמשו בו כמעין מדינת בובה שדרכה יכלו הצרפתים להמשיך ולהשפיע בענייני מסחר, צבא, שלטון. אם כי השאירו במקום את המנהג והחוק המקומי
הדבר הזה מתחיל לקרום עור וגידים מבחינת ההבדלים בסטטוס של היהודים בכמה אופנים:
בשלושת המקרים כמו בארצות אחרות במרחב המזרח תיכוני, ככל שהעמיקו המעצמות האירופאיות- צרפת, בריטניה, ספרד, איטליה בשליטה ישירה ועקיפה, הפתרון המהיר, היעיל והטוב ביותר כדי לקדם את עצמך אם אתה יהודי עם מעמד ומוניטין בעסקים ומסחר, לקבל ת החסות של הקונסול המקומי של אחת המעצמות
יכולת אפילו לקבל אזרחות במקרים מסוימים, דרך יעילה ליחיד סגולה.
מצב מקביל- שכבה של עוסקים במסחר בינ"ל שהשיגו דרכונים זרים
באלג'יריה יושבים הצרפתים בתור סוכן של השפעה אירופאית וגם כשלטון, ב1870 היהודים הופכים כעניין גורף ומדיניות לאזרחי צרפת, בניגוד למוסלמים המקומיים. מי שמעביר את הצו הוא אדולף כרמיה, פיתח לעצמו קריירה בפוליטיקה הצרפתית. לא רק אזרחות ליחידי סגולה שהתברגו, אלא לכלל התושבים
הצרפתים לא חוזרים על אותה שגיאה במרוקו ותוניסיה- לעורר קונפליקטים ותסיסה לא תחכום מדיני של כוח קולוניאלי והעדיפו את השיטה האחרת של העצמת הנוכחות שלהם במקומות הסמוכים, אלא לפעול דרך המשטר המקומי
-
- מלחמת פרוסיה צרפת, הצרפתים מובסים. אחרי המלחמה לא מעט חיילים משוחררים מוצאים לעצמם פתרון להשתקם באלג'יריה
אדולף יצחק כרמייה- חוק כרמייה והתאזרות יהודי אלג'יריה כצרפתים.
האם יהודים נהנו ממעמד מיוחס דווקא בחסות האימפריות? מבחינת אלג'יריה כן, נהנו מזכויות יתר, שיפור מעמד באופן מובהק. אימפריות כמעצמת על עם אינטרס מעבר לאינטרס המקומי
כיצד השפיעו גורמים חיצוניים על מבנה ואופי חיי היהודים בצפון אפריקה?
ייסודי חברת "כל ישראל חברים" (כי"ח) בפריז (1860) שמים לעצמם למטרה להביא את בשורת האמנציפציה, רוח המהפכה הצרפתית, המודרניזציה, הקידמה התרבותית והחברתית. בלקן, טורקיה, סוריה, א"י, צפ' אפריקה.
מיכאל גרץ: "הפריפריה הייתה למרכז"
הפעילות היהודית הציבורית החדשה באה בעקבות הפנמת המודל המערבי הבורגני הליברלי (צרפתי רפובליקני) במיוחד בקרב חברי האליטות המקצועיות החדשות (עיתונאים, רופאים, אנשי עסקים ועורכי דין) נוכח מאורעות 1830-1858 שורשי הפוליטיקה היהודית המודרנית אינם בעיקר מעוגנים בתרבות המסורתית.
דואגים לא ליהדות צרפת אלא ליהדות אחרת שחיה במצוקה, כדי להעפיל אף הם לעידן חדש של מודרניזציה ושחרור. יעשו זאת בכלים חילוניים ודרכי פעולה שמשכפלות במובן מסוים את כל האנרגיה הקולוניאלית של צרפת עצמה
מרוקו
יהודי העיר קזבלנקה: ב1900 יש כ5000 יהודים בקזבלנקה, עד 1921 הגיעה האוכלוסייה היהודית ל13,000 ובשיא גודלה ב1951 מנתה קרוב ל 75 אלף נפש.
קבוצות, עדות של מתיישבים ומהגרים מכל רחבי מרוקו, לא עיר של הגירה יהודית בינ"ל אלא פנים ארצית. "חברת מגזרים"- היהודים חיים שם בתור עדות קטנות, מגזרים שונים, רוב היהודים דוברי ערבית. בין האוכלוסיות אין קשר מבני מוסדי, מנהיגות אחידה.
גורם חיצוני- אליאנס שממוקם ומבוסס שערים אחרות צפונה מקים בי"ס, שולח נציג שלו להגיע לקזבלנקה ולסדר שיקימו שם היהודים המקומיים בי"ס חדש מטעם אליאנס כדי להכניס לחיי התרבות את ההתמערבות.
מאחד את המגזרים השונים למעין וועדה קהילתית, מתכנסת ומתמסדת לטובת בי"ס של אליאנס. לא תמיד הגיבוש המודרני היהודי הקולקטיבי נובע דווקא מתוך הסולידריות האגדית של היהודים אלא דווקא מתוך זרמים אחרים חיצוניים ומודרניים. בי"ס הופך להיות היסוד היחידי של אחדות ושיתוף פעולה בין הסקטורים השונים בעיר
יש התנגדות של רבנים מסורתיים אל מול שיטות חינוך חדשניות- אך יש גם משתפי פעולה מסוימים, פרנסי קהילה שהפעילו לחץ והשפעה על הדרג הרבני כדי לקבל את אליאנס.
מכללה של אליאנס- לומדים כדי לחזור לקהילות וללמד ביסודי.
בית הספר החלקא "מקווה ישראל" נוסד ב1870 ע"י אליאנס.
ארץ ישראל באותה תקופה
שלהי התקופה העותמנית, בקזבלנקה יש יישוב חדש, עיר שאין לה מורשת יהודית היסטורית ארוכת ימים אלא מהגרים מפנים הארץ. על אחת כמה וכמה בארץ ישראל יש הגירה יהודית יותר מגוונת משלל הארצות