המשטר החדש מחויב לביטול כל סממני השתלטנות והשוביניזם הלאומי. הוא מעניק הכרה וגם תשתית ממלכתית לכל קבוצת לאום- אבל במסגרת המדינה הסובייטית: "לאומי" בצורה אך "סובייטי" בתוכן.
ה"לאום" הופך לאמצעי בידי המהפכה למטרת גיוס ופיקוח. השלטון החדש משתמש בו כדי לרתום את הצמרת הפוליטית של הלאומים השונים אל יעדי השלטון.
שלטון דואלי: מדיני ומפלגתי (טבלה במצגת)
מדינה פדרטיבית
הרפובליקה של הברית: בתוך שטחן כמה וכמה תת רפובליקות בעלות אופי אתני-אוטונומי עד למחוזות הקטנים. הגדרת קבוצות לאום לפי שפה וטריטוריה. בערך 15 רפובליקות.
תחומי האחריות של המדור הממלכתי: מערכת חקיקה ומשפט, מערכת החינוך, ניהול השירותים הציבוריים, הפרלמנט ומוסד הנשיאות, הצבא, ניהול המשק.
מפלגה ריכוזית ובלעדית
המפלגה הקומוניסטית: בלעדיות פוליטית, פיקוח על יישום המהפכה וטיהור האלמנטים העוינים לה. מבנה כלל -ארצי מהתא הקטן ביותר במפעל, בשיכון, במוסד תרבות ובכל יחידה צבאית עד לוועד המרכזי. תא מפלגתי שיוביל ביחידה בשטח את מהלכי העמקת האידיאולוגיה הקומוניסטית
ייעוד המפלגה הוא הגדרת סדרי העבודה של השלטון והחדרת האידיאולוגיה לתודעת הציבור. (להשלים)
המחלקה היהודית ("ייבסקציה") במפלגה הקומוניסטית
חלק בלתי נפרד כמו כל המחלקות האחרות שהוקמו אז במפלגה, אחראית על מהלך המהפכה ברחוב היהודי.
כפוף למדיניות הלאומית, הוקמה מחלקה יהודית במפלגה. חבריה הראשונים היו בולשביקים ותיקים, עם הזמן גויסו גם אנשי ה"בונד" לשעבר ופעילים אחרים דוברי יידיש. (להשלים)
תחומי פעילות:
הובלת המהפכה "ברחוב היהודי"
הסברה ופיקוח אידיאולוגי- עיתונות
חיסולם של גורמים "בורגניים"- הופעל כנגד תנועות פוליטיות יריבות, נגד הממסד הדתי, נגד הציונות והשפה העברית
הקמת מוסדות חינוך חדשים ביידיש
הקמת אגודות סופרים
בלעדיות של התנועה הקומוניסטית- לחסל יריבים אחרים.
המישור הממלכתי
סובייטים (מועצות) מקומיים כיחידת מנהל מקומי: שפת יידיש כשפה רשמית
הגדרת ההתיישבות החקלאית היהודית כיעד ממלכתי סובייטי- מושבות חקלאיות במימון "הג'וינט"
גופים תרבותיים, אקדמאיים ואומנותיים (עיתון, תיאטרון)
הקמת מחוז אוטונומי יהודי במזרח הרחוק (בירובידז'ן)- 17 אלף יהודים התיישבו שם.
ההתנהלות הזו מבוססת על כך שהאוכלוסייה מרוכזת באיזשהו מקום- היהודים אינם מרוכזים, קצת ברמה המקומית.
בצל המהפכה יש תקופה קצרה 3-4 שנים של פריחת התרבות היהודית בכל הרמות- תיאטרון, קולנוע, אומנות.
השפעות עקיפות על חיי היהודים
הקצבת משאבי הצריכה (מזון, דיור) ומתן זכויות פוליטיות דורגו לפי עברם המעמדי של האזרחים- האיכרים, הפועלים והחיילים המשוחררים קבלו עדיפות בעוד אזרחים בעלי עבר "בורגני" קבלו פחות או נשללו זכויותיהם.
היהודים היו קרובים יותר לבורגנות ולכן לא זכו לזכויות רבות, פער בין האמירה שהמהפכה טובה ליהודים לבין העובדות בשטח, לא תמיד נהנה מפריבילגיות.
המשטר זגזג בשנות ה-20 בין "משק חירום" לבין כלכלה ריכוזית מתוכננת אך מעורבת ובה מרכיבים של שוק פרטי חופשי ברמת הפרט תוך ארגון קואופרטיבים למלאכה ומסחר זעיר.
בשנות 1920-1940 תושבים יהודים רבים, בעיקר בקבוצות הגיל הצעירות עוברים משטחי "תחום המושב" ההיסטורי אל עבר ערי פנים הארץ ובייחוד לערים הגדולות ביותר. הזדמנויות מבחינת פרנסה, לימודים וכדומה.
אוכלוסייה שנשארה בכפרים- היא שספגה בעוצמה ניכרת את הכיבוש הגרמני.
ירידה מתמדת בהצהרה על שפה יהודית כשפת אם:
מרמה של מעל 75% דוברי יידיש בראשית שנות ה-20 צנח אחוז דוברי השפה (ומצהירים עליה במפקד אוכלוסין) אל 40% באמצעות שנות ה30 ובמקביל עלה באופן משמעותי אחוז דוברי רוסית בקרב היהודים. בהתאם למגמה של ההשתלבות לתוך החברה הסובייטית הכללית והרוסית בפרט.
צעדים אשר השפיעו במישרין על מעמד היהודים בתקופת סטלין בשנות ה-30
- ב1934 בוטלה המחלקה היהודית במפלגה הקומוניסטית (ייבסקציה) ומרבית פעיליה נאסרו.
- החקלאות היהודית הסובייטית נותקה ממקורות המימון במערב ("הג'וינט") תוך טענה שאלה היו קשרים "בלתי כשרים" עם גורמים עוינים לבריה"מ.
- הטיהורים הפוליטיים הפנים-מפלגתיים עברו גם לפסים לאומיים, כשנציגי עובדים מן השטח קודמו במקום ותיקי המפלגה ה"קוסמופוליטיים". "אויב המדינה" מס' אחד סומן כבעל תודעה "בינ"ל" מדי: ליאון טרוצקי.
- סטלין נגד טרוצקי: טרוצקי שר הצבא בזמן המהפכה, אחד הבולשביקים הבכירים ביותר, בעל השקפה בינלאומית המהפכה החלה ברוסיה אבל נועדה להתפשט הלאה.