- ניהול הקהילות (וועד קהילתי נבחר)- הקהילה היהודית המקומית הופכת לוועד נבחר, קהילה מודרנית דמוקרטית, נציגי מפלגות. מנהלת את ענייני היהודים מבחינת שירותי דת, צדקה, רווחה, חינוך וכדומה.
- ייצוג המפלגות היהודיות בעיריות
- ייצוג המפלגות היהודיות בסיים- פרלמנט הפולני
- המפלגות: אגודת ישראל, הבונד, הציונים (כלליים, המזרחי, פועלי ציון)
- הזירה הבינ"ל: ייצגו את המגזר גם בפורומים בינ"ל כמו חבר הלאומים, התנועות היהודית (בונדיסטית, ציונית), הקונגרס היהודי העולמי
- מתבססת על עקרונות האוטונומיזם לפי שיטת דובנוב, מתחברת לעובדה שיש מה לעשות ברחוב היהודי מבחינה פוליטית
היהודים בחברה ובכלכלה הפולנית
- הידרדרות מעמדם של הסוחרים היהודים בעסקים קטנים
- צמצום מספר הסטודנטים היהודים
- הקצנת הלאומנות האנטי-יהודית בשנות ה30
- ההגירה כמפלט: כ10% מיהודי פולין היגרו עד 1939 אל ארץ ישראל, צפון ודרום אמריקה
בארץ ישראל קמה אוטונומיה יהודית אחרת- בפולין, ליטא, אוסטריה וכו יש אוטונומיה יהודית קהילתית עם נציגויות בפני הרשויות. בערך במקביל תחת המנדט הבריטי קמות שתי אוטונומיות- ערבית ויהודית. במקרה האירופאי והארצישראלי היהודים רשאים לנהל את ענייניהם החברתיים, תרבותיים, כלכליים, לייצג עצמם בפני רשויות הממשל המנדטורי, מיעוט יהודי בקרב רוב לא יהודי. האוטונומיה היהודית והערבית היא כמו באירופה- לא על בסיס טריטוריאלי אלא פונקציונלי, השייכות למגזר מגדירה את השייכות לרשות אוטונומית זו או אחרת.
מבנה הרשויות ביישוב:
1918: כינונה של אסיפת נבחרים ("כנסת ישראל") כגוף מייצג.
האוטונומיה הקהילתית של היישוב כללה מועצת רבנות ראשית ובתי דין רבניים, אספת הנבחרים, וועד לאומי. יישוב חלש, הסתדרות ציונית חזקה
1920-1921: אשרור המנדט הבריטי וההכרה ב"סוכנות יהודית" כגוף מבצע לניהול מדיני מטעם ההסתדרות הציונית וכפוך לממשלה
גיבוש קהילתי נוסח אמריקה
כ-4 מיליון יהודים תושבי ארה"ב, הכי הרבה בניו יורק- 1.5
איך פועלים נוכח המשבר באירופה? האם משהו מן הפוליטיקה היהודית החדשה שראינו באירופה/א"י, הניסיון לגבש את הקהילה מחדש במסגרות פוליטיות פומביות, מתרחש גם בזירה האמריקאית?
1908: ייסודה של "הקהילה" בניו יורק- מנגנון קהילתי שיכניס סדר בהתנהלות הקהילה היהודית מבחינת שירותי דת, רווחה, חינוך וכו' וגם ישמש דוגמה דמוקרטית . בראשותו של רב רפורמי, יהודה מגנס. נחשב לשון מאזניים- מקורב לחוגי הארגונים של המהגרים ממזרח אירופה, ציוני ולכן קרוב לפעילים ציבוריים וגם רב רפורמי ממוצא יהודי גרמני
קורה למורת רוחם של הפילנתרופים הגדולים,
1914: הקמת ארגון "הג'וינט" להעברת סיוע ליהודים מעבר לים (מזרח אירופה,ארץ ישראל).
קונפדרציה של גורמי שטח בציבור היהודי בארה"ב, יביאו תרומות לטובת העברת סיוע למשפחותיהם ולקהילות יהודיות במצוקה, הג'וינט יהיה הגוף שיעביר את התרומות האלו מחוץ לגבולות ארה"ב. לארה"ב היו קווים אדומים בנוגע להעברת כספים אמריקניים כדי שלא תהיה עזרה לאויב
-המשפטן לואי ברנדייס, המקורב לנשיא ווילסון, נבחר לראשון התנועה הציונית בארה"ב. בוחר לא להרפות מהפעילות הציונית אלא לעשות זאת מאחורי הקלעים, נשאר ככוח מאחורי הקלעים והסגנים שלו פעלו בשמו בשטח.
האיש בעל המעמד הפוליטי הבכיר ביותר שהיה ליהודי ארה"ב, השפעה ניכרת במרחב היהודי המצומצם וגם מעבר, היה מעורב אישית בדיונים מאחורי הקלעים בין הממשלה האמריקנית לבריטית סביב הצהרת בלפור ב1917
1916: ברנדייס ואנשיו הובילו מהלך עם פרוץ המלחמה לנטרל את האוליגרכים של הוועד היהודי האמריקני ולהקים גוף חדש מייצג נבחר, דמוקרטי יותר- "הקונגרס היהודי האמריקני". ניהלו מאמץ הסברתי נרחב על מנת להקים את הגוף הזה, גוף שיותר נוח לסמוך עליו שיצדד במטרות של כלל ישראל שלאחר המלחמה
1919: הסכם "ג'נטלמני" עם הוועד היהודי האמריקני- משלחת הקונגרס היהודי לוורסאי בראשות לואי מרשל איש הוועד ופיזור הקונגרס אחרי השגת הסכמי שלום.
אחרי 1918: הפיכות קומוניסטיות באירופה
רוסיה והיהודים בעקבות מהפכות 1917
יהדות רוסיה לפני ואחרי 1917
1897: 5 מיליון יהודים בשטח הקיסרות הרוסית
בתקופת מלה"ע הראשונה נעקרו כ600 אלף יהודים ממקום מושבותיהם
1920: 2 מיליון יהודים נשארו בשטח רוסיה הסובייטית
שאר האוכלוסייה היהודית של תחום המושב לשעבר ממוקמת בפולין, המדינות הבלטיות ורומניה.
המהפכה ברוסיה בשתי פעימות:
- במרץ הופל משטר הצאר. הממשל הזמני ביטל את "תחום המושב" ושאר המגבלות כלפי היהודים ברוסיה. היהודים זוכים בשוויון יחד עם כלל האזרחים- אמנציפציה אזרחית. מונהגת ע"י מספר מפלגות, רדיקליות וליברליות, ראו עצמם כממשל זמני ולכן לקחו צעד של הכנה לקראת אסיפה לאומית שתכין חוקה
- בנובמבר 1917 אירעה ההפיכה הבולשביקית. לנין הצהיר על העברת השלטון למועצות הפועלים והחיילים, מבטל את כינוס האספה המחוקקת אשר תוכננה. מועצה=סובייט.
- רוסיה הסובייטית
- ברית המועצות
מדיניות הסובייטים ביחד לשאלה הלאומית
התשתית הרעיונית: הלאומיות הבורגנית נועדה לפלג את ברית הפועלים. באמצעות הלאומיות משריין המעמד העליון את שליטתו. משטר סוציאליסטי צריך לחתור לאחדות מעמדית ללא הבדל בין לאום ללאום.
יחד עם זאת- המדינה הבורגנית הינה שלב חיוני של ריכוז המשאבים בחברה המודרנית, אשר מוליד מעמד פועלי המוני ועוצמתי.
לפיכך אין טעם בפירוק מדינות ובהקמת מדינות-לאום קטנות: יש להכיר ב"עמים היסטוריים" בתור סוכנים דיאלקטיים של הקדמה.
מי שיביא את ההמונים לשלב של מודעות פוליטית מעמדית זו המפלגה המהפכנית. לנין גרס שהיות וההמון הפרולטרי עוד לא מוכן לתפוס את השלטון, לא הגיע לבשלות תודעתית פוליטית, הוא זקוק למי שיצא לפניו ככוח חלוץ ויראה לו את הדרך. כדי לבצע את המשימה הזו צריך מפלגה קטנה, אגרסיבית ומגובשת מבפנים, משמעת מהפכנית מחודדת.
ומאידך, בשלביו המתקדמים עובר הקפיטליזם הליך של גלובליזציה: הניכוס של שווקים וטריטוריות מחוץ לגבולות המדינה, בין על ידי גורמי השקעה (בורסה, בנקים) ובין על ידי כיבוש ישיר- דהיינו האימפריאליזם.
המהפכה צריכה לשחרר עמים משועבדים ולהכניס אותם לתוך ברית של אחווה ושותפות הגורל ולהרחיק אותם מ"הלאומיות של הבורגנות הזעירה".