המלחמות של נפוליאון

אותה תקופה בצל המלחמות של נפוליאון, כנגד נפוליאון. קונגרס וינה- משטר ישן בארצות מרכז ומערב אירופה, כולל החזרת המעמד האזרחי של היהודים ברוב הארצות.

תקופה קשה למדי לגבי חלק ניכר של הציבור באותן הארצות שדווקא תקופת נפוליאון הקפיצה/ העלתה אצלם את הציפיות לשיפור איכותי ומשמעותי במשטר, בחוקים, באיכות החיים בתור אזרחים. השיפור שציפו לו לא היה באופק בראשית שנות ה20

מתוך הסבך הזה של ציפיות שהועלו ואח"כ הורדו יש גם שפורצים קדימה בדרישות לשינוי, לכונן בכל זאת מעין אחווה כלל אנושית בצורה זו או אחרת. סיסמה של בני הדור הצעיר- לשחזר באיזושהי צורה/ לקיים את החזון של האחדות והאחווה, לא תחת הכתר של הכיבוש הצרפתי אלא תחת איזושהי תקווה אחרת הרבה יותר כללית.

מחנות שונים פוליטיים שנוצרו בתוך המערבולת התרבותית הפוליטית של שנות ה20-30 של המאה ה-19.

    1. פרעות ביהודים, כוח ספונטני למדי של ניסיון לפרוץ את המוסכמות של החברה השמרנית, תביעה לשינוי רדיקלי. התבטא בצורה אלימה במיוחד כלפי יהודים באזור. צירוף בין הלאומיות הגואה, תביעה לכונן בחזרה במקום המשטרים הישנים להקים אומה אחת גדולה של מדינה אחת של כל דוברי הגרמנית. מצד אחד יש את הגרסה הלאומית, לכונן מדינה חדשה ששם תהיה סוג של רפובליקה, ייצוג נכון של כולנו לבין מגמה נוספת לידה שהיא תופסת את העניין לאו דווקא מהנקודה הלאומית אלא המשטרית. הדגש במחנה הליברלי הוא על שינוי משטר, חוקתי, מנגנון ייצוג הולם לנציגי הציבור.

מחנה אחד לאומי- ללא קונוטציות ימניות בלבד

מחנה ליברלי- כולל גם אלמנטים שדגלו בלאום, עיקר הדגש על צורת השלטון, שוויון האזרח ומנגנון רפובליקה חוקתית

מחנה השמאל רדיקלי קומוניסטי שצומח בקרב אותם המקומות עם דרישה לשינוי משטר הרבה יותר מקיף, לאו דווקא על בסיס מכנה משותף לאומי או תרבותי אלא על מכנה משותף של הפועלים ככוח עולה במשק, שותפים מלאים בעשייה הציבורית, ניהול המדינה. מרקס ואנגלס רק באמצע שנות ה-40, לפניהם היו ניצנים ראשונים בשטח של המחשבה הסוציאליסטית/ קומוניסטית

שלוש מחנות פוסט מלחמות נפוליאון. הלחץ הציבורי מבחינת עיתונאות, מחנות פוליטיים, הוגי דעות, ארגונים חברתיים ילך ויצטבר ויפרוץ  בצרפת ב1830 וב1848 מרידות ומהפכות בכל אירופה- אביב העמים.

התלהטות בחיי אירופה סביב שאלות עקרוניות- איזה מין משטר מדינה אנחנו מעוניינים לחיות בה.

 

תחילת שנות ה20 החזרת המשטר הישן. בזמן ההוא יהודים לא מעטים טעמו את טעם החופש בצרפת ובשטחי הכיבוש הצרפתי. בתוך מפח הנפש בחברה היהודית בעיקר בקרב המעמד הבורגני, אנשים ששילבו בחיים שלהם אלמנטים נרחבים של תרבות הסביבה היו גם כאלו שהגיעו לצומת וראו שאין המשך להיות אזרחים סוג ב'- רק דרך אחת והיא להמיר את דתם.

לודוויג ברנה- המיר את דתו, לקראת 1830 כשדברים בצרפת נראים יותר אופטימיים לכיוון ליברליות, דמוקרטיזציה הוא עוזב את גרמניה ועובר לגור בפריז. למרות המרת הדת לנצרות הוא נוכח לדעת שזה לא משנה לסובבים אותו, מרשה לעצמו ביקורת חריפה ומחודדת ולכן מוצא לנכון לאמץ דימוי עצמי של מי שמביע את ביקורתו דווקא ממקום החולשה, התורפה בתור מי שנולד יהודי. בשורה של ערך חירויות האדם

כמה דמויות מהסוג הזה- היינריך היינה משורר וסופר. המיר את דתו כדי לזכות בכרטיס כניסה לחברה האירופאית

פריז בירה קוסמופוליטית, פליטים פוליטיים מפולין שניסו למרוד כנגד הרוסים.

גל בגרמניה של התנצרות, מרבית היהודים אל המירו דתם אבל יש עלייה סטטיסטית בהתנצרות, המרת דת אצל יהודים במערב אירופה שאיבדו את העיגון שלהם בתוך החברה היהודית ואת התקווה שאוטוטו יהיה גם שוויון ליהודים.

בתפר של שנות ה20 וה30 גל של המרת דת

לשייך את הדור הבעייתי לפוסט נפוליאון, משטר ריאקציונרי והניסיון לפרוץ קדימה של אנשים שלא ראו איזושהי דרך מוכנה להם. היינה היה מבקר בלתי נלאה של המשטר בפרוסיה, סאטיריקן, הכעיס את הממסד בגרמניה ולכן עשה זאת מפריז. תפס עצמו כפטריוט גרמני, תקום על הריסות המשטר הישן.

 

השמאל דאז- קרל מרקס, משה הס ופרדיננד לסל.

לסל נולד יהודי, הסתייג מהזהות היהודית שלו, לא המיר דת. היה רדיקל, הגיע לרעיון של הפרולטריון ככוח אימננטי שיכול לקום ולקחת את המשטר בסופו של יום לידיו כשהוא יתעצם וילך. אבות מייסדים של התנועה הקומוניסטית

הס כתב את רומא וירושלים בראשית שנות ה60 של המאה ה19, היה סוציאליסט רדיקל, קומוניסט, היה חלק מהזמן בפריז. היה בין המנחים של מרקס הצעיר שקירב את מרקס לרעיון הסוציאליסטי, לא התנצר המשיך להזדהות כיהודי.

מרקס- אבא שלו דאג לנצר אותו בגיל קטן, גדל בסביבה לא יהודית. בשלב מסוים מנסה להפיץ ברבים את רעיונותיו, בגרמניה לא יכול בגלל הצנזורה. עובר לפריז, פוגש את היינה והס, ממשיך בפרסומיו. גם בפריז בירת החופש מסלקים אותו בגלל היותו רדיקלי מידי והוא ממשיך מערבה ללונדון. מסומן ע"י הסביבה בתור בן חורג למולדת, לא ממש גרמני, כתם יהודי גם אם ירצה למחוק אותו.

שתפו פוסט זה
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

ליצירת קשר מוזמנים להשאיר פרטים