המלחמה הגדולה

 

1911: איטליה משתלטת על לוב

1912: צרפת מחזקת את שליטתה במרוקו בתור מדינת חסות

התקוממות מוסלמית בעיר פס מכה קשות ביהודי העיר- כ50 קורבנות בנפש.

1912-1913: מלחמת הבלקן. שינויי גבולות של יוון, בולגריה ותורכיה, התחלת תכניות ה"טרנספר".

שיטת הטרנספר מתחילה כבר אז וממשיכה להיות חלק ממדיניות של סיום סכסוכים במלחמות עד 1949. להסדיר את הגבולות כך שאוכלוסיות מיעוט יהיו קטנות עד אפס- שיטה נחשבת אז כמתקבלת על הדעת בוודאי באינטרס של מדינות הלאום שבסכסוך.

השלכות בהמשך הדרך- להיפטר בהינף יד מאוכלוסייה בלתי רצויה היא הרת גורל לכמה עמים, ילווה בדברים עוד יותר אלימים.

 

המלחמה הגדולה

  • רצח יורש העצר האוסטרי נגד מתנקש סרבי. האוסטרים יוצאים למלחמה, הגרמנים איתם, גם התורכים. הרוסים עם הסרבים, צרפתים ובריטים (איטליה, ארה"ב). קיימו לפני כן בריתות ולכן בעלות ברית הצטרפו למלחמה
  • הקרבות נמשכו מאוגוסט 1914 עד נובמבר 1918, כ10 מיליון חיילים נהרגו, כ7 מיליון אזרחים.
  • התורכים ביצעו רצח המוני נגד האוכלוסייה הארמנית, מיליון עד מיליון וחצי קורבנות.
  • במהלך הכיבוש הרוסי בחזיתהאוסטרית התנהל "טיהור אתני" מצד הרוסים כנגד יהודי גליציה- רבבות קרבנות בנפש ועוד כ200 אלף פליטים.
  • השימוש בנשק כימי- גז רעיל בלוחמה הגרמנית מאז 1915 והבריטים משיבים אף הם בנשק כימי. הערכות של הקטל הכימי כ1.3 מיליון, שימוש כלפי חיילים בחזית.

 

הלאומיות והמלחמה

  • המשך מלחמת הבלקן: רצח יורש העצר האוסטרי בידי מתנקש סרבי שימש עילה לצאת למלחמה כללית
  • המעצמות עסקו בדמוניזציה הדדית בתעמולת המלחמה- כללה סיפורי זוועות שביצע האויב כלפי אזרחים חפים מפשע, בחלק הזוועות אכן היו אמיתיות אך בחלק לא והן היו מלחמה פסיכולוגית. האמינות המפוקפקת השפיעה על מידת הנכונות לקלוט את הרעיון שהגרמנים אכן מבצעים טבח המוני ביהודים
  • השאיפות לשחרור לאומי במהלך המלחמה- פולנים, צ'כים, ערבים, יהודים ואחרים פעלו להשגת הכרה פוליטית מצד בעלות הברית. בסוף המלחמה תהיה הזדמנות לתבוע מחדש ואולי להשיג את מטרת העצמאות הלאומית, רבים ישבו בארה"ב ועסקו בשדולה בזמן אמת כדי להשיג הבטחות מצד בעלות הברית
  • 1916: בריטניה וצרפת וביתור האימפריה העותמנית- הסכם סייקס פיקו. בריטניה באזורים מערביים דרומיים, צרפתים רצו לשמור על כוח ההשפעה בסוריה ולבנון.
  • 1917: שתי הבטחות בריטיות- מסמכי חוסיין-מקמאן, הערבים מסכימים למרוד צבאית נגד הכוחות התורכים מסעודיה ועד דמשק והבריטים בתמורה יכירו בכך שהערבים זכאים להקים מדינות משל עצמם, להשתחרר מהעול הקולוניאלי התורכי. הצהרת בלפור- הבריטים מבטיחים למנהיגי הציוניים שיושבים בצרפת ובריטניה שהממשלה הבריטית תעודד ותסייע לציונים לממש את השאיפות לבית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. סתירה בין שתי ההבטחות לשני עמים באותה טריטוריה
  • הנשיא וילסון לרגל כניסתה של ארה"ב למלחמה: תכנית "14 הנקודות" כוללת את הזכות להצהרה עצמית לאומית בסדר העולמי החדש- מובטחת לכל עם ועם. רצה לשים קץ לסכסוכים הלאומיים

 

שרטוט מחדש של המפה

1917-1919: הפלת המשטר המלכותי ברוסיה, אוסטריה וגרמניה

מדינות חדשות: פולין, ליטא, לטביה, אסטוניה, צ'כוסלובקיה, יוגוסלביה, אוסטריה (צומצמה), גרמניה (צומצמה ונחלקה), הונגריה (צומצמה), רומניה (הוגדלה)

הסכמי השלום בורסאי 1919 והגדרת מעמדן של קבוצות מיעוט לאומיות:

בסוף ועידת השלום יולי 1919 הסכם קטן, מגיעים לסוגיה של העובדה שבחלק ניכר מהמדינות האלו לא רק העם הלאומי של אותה מדינה חי שם אלא גם הרבה תושבים בני הלאום הסמוך. ויכוח עקרוני על גרמניה- האם להעניש אותה עד תום, לצמצם את גבולותיה שתישאר קטנה וחלשה מאוד ואז לעומת גרמניה הקטנה תהיה פולין גדולה אך עם לא מעט גרמנים בפנים. הבריטים העדיפו להשאיר את גרמניה קצת יותר גדולה, לא להכניס למערבולת של ירידה כה גדולה מנכסיה ועוצמתה כדי לא לעורר עוינות אחרי המלחמה, הצרפתים היו יותר מיליטנטיים תבעו לצמצם את גרמניה.

הפשרה היא של חלוקת גרמניה ומזרח גרמניה וכתוצאה מכך פולין יצאה מרווחת יותר מבחינת גבולות אך כללה יותר לא פולנים בתוך שטחה וכך גם לגבי עמים אחרים באזור- רומניה על חשבון הונגריה וכו'.

זכויות המיעוטים הלאומיים בתוך כל מדינה:

  • השמת הטרנספר בין בולגריה ויוון ובין יוון ותורכיה.
  • הצעת המנדט הבריטי בפלסטינה/ ארץ ישראל
  • שאלת גרמניה
  • סעיפי זכויות המיעוטים- הגרמנים בצ'כיה ופולין, היהודים בפולין, ליטא, לטיבה וצ'כוסלובקיה. פרעות נגד היהודים בפולין מאחורי כתב זכויות הגנת המיעוטים- הקמת המדינות החדשות בלבד לא תשמש מגן לזכויות האזרח ולכן בפעם הראשונה מדברים לא רק על זכויות אדם אלא על זכויות לקבוצות לאום.
  • היהודים שלחו משלחות לוועידה כדי לדרוש הכרה רשמית בזכות לאוטונומיה והגנה קיבוצית. זכות לחנך בשפה האתנית, רצו לתבוע הכרה ביום השבת ועוד דרישות כאלו שלא התקבלו בסופו של יום
  • בתוך מדינת פולין המורחבת היו מיעוטים רבים: גרמנים, יהודים, אוקראינים, ליטאים, ביילרוסים. המשאל דוגל במדינת כל אזרחיה והחוגים הלאומניים מתחילים לדרוש לכרסם בזכויות המיעוט ולשלול מן המיעוטים את הפריבילגיות
  • הסכמי זכויות המיעוטים לא היו הצלחה- במבחן האמת הם לא הצדיקו את עצמם, לא הביאו ביטחון פיזי וכלכלי למיעוטים. הכניס נציגים של קבוצות המיעוט האלו לבתי המחוקקים והעיריות

 

שתפו פוסט זה
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

ליצירת קשר מוזמנים להשאיר פרטים