כשמגיע לשלב פרוץ המהפכה, הציבור נחלק בין מחנות יריבים- אלו שצידדו בכתר ואלו שצידדו בעצמאותם של התושבים להקמת מדינה חדשה משל עצמם, קונפדרציה בין 13 המושבות המקוריות. עם הזמן המחנה של העצמאות התחזק, התגבש, ניהל קרב עיקש נגד האנגלים במהלך חמש שנים. כנ"ל במגזר היהודי, חילוקי דעות הפכו להיות מינוריים, היו חלק שנטשו את אמריקה הצפונית או שנעו צפונה לקנדה ונשארו תחת הכתר או חזרו לאנגליה. מרביתם הזדהו עם המהפכה, העצמאות, הקמת רפובליקה.
הקבלה בין הלכי רוח בציבור להלכי רוח יהודים. אחד הסממנים, תוך כדי אירועים דרמטיים, מתחילים לראות את הרקמה של המקומיות, העוגן הטריטוריאלי הלאומי, תוך כדי הקמת משטר עצמאי יש ניפוח של הרטוריקה האמריקנים של לאום, ערכים. לא משטר נוסף של כתר/ מלוכה
היהודים במושבות הבריטיות נהנו מסטטוס משופר בהשוואה לאירופה/ אנגליה ספציפית, אם היו מגבלות מסוימות באנגליה על משלח היד של יהודים, היותם נחשבים כשירים להיות חלק מן המנגנון של השלטון המקומי, חוקי קניין וירושה- הרי שבמושבות כמעט ולא נשאר זכר למגבלות.
כל פעם שניסו בעולם הישן לתקן תקנות נגד יהודים- היה צריך להזכיר אותם במפורש, כי היה להם מעמד סטטוטורי, מעמד מובחן רק להם.
באמריקה לא היה להם מעמד מובחן ברוב המושבות.
לאחר 1781: באמריקה העצמאית אושרה חוקה חדש לממשל הפדרלי שפרידה בין כנסייה ושלטון- אך לא הנחילה משטר חילוני בחיי הציבור. אין התייחסות מפורש למגזר כלשהו מבין המגזרים הדתיים
לא יוכלו המדינות להפריע לאף אחד בניהול חייו האמונתיים, הדתיים. יש הימנעות להקים ממסד כנסייתי בשם המדינה, חופש דת כל אחד חי לפי אמונתו. יש סתירה- הציבור לא רואה עצמו כחילוני, חי עדיין מתוך ההרגלים והתרבות הציבורית של הכנסיות, היהודים נחשבים עוד כנסייה, כל אחד על פי מצפונו. מצד שני, למדינה אין דת, השלטון הוא נייטרלי ולכן חילוני. אנשים מאמינים, דורשים המרחב הציבורי ישקף את התרבות האמונתית הכוללת והרווחת. דברים שיהיו בגדר קונצנזוס
הדת נחוצה כלי עזר לחנך מוסרית, אבל לא תהווה פלטפורמה להקים ממסד רשמי מטעם המדינה. מדינה נוצרית ודמוקרטית? לקונצנזוס הזה יש פורצי גדר והם מושלכים הצידה- מורמונים.
המהפכה הצרפתית והיהודים- 1789
1790-האזרחות ליהודים נידונה באספה הלאומית והשוויון הוענק ליהודים הספרדים.
המשטר החדש היה חילוני, יהודים ספרדים- סוחרים, בני מעמד עמיד, דומים לנו. יושבים בעיקר בדרום המדינה
האשכנזים היוו את רוב האוכלוסייה, היה קשה לבלוע את שוויון הזכויות גם להם. בסופו של דבר ב1791 הוענק שוויון. (מאמר חמישי שעבר)
האשכנזים חיים במזרח המדינה לאורך הריין, רבים יותר ועניים יותר. יש להם שם רע בסביבה בתור עושקים וגנבים ובכל זאת תוך כדי המהפכה מגיע רגע של הכרעה
"ליהודים כבני אדם ניתן הכול, ליהודים כלאום לא ניתן דבר" הרוזן לבית קלרמון- טונר
אבחנה- לא מכירים במיעוט היהודי אלא באזרח היהודי.
מרד קושצ'ושקו- 1794
שלוש המעצמות הגדולות של מרכז ומזרח אירופה מתחילות לחלק את ממלכת פולין- ליטא
אוסטרים, פרוסים ורוסים
תוך כדי אותו כיבוש בשלב שני פורץ מרד של פטריוטיים פולנים נגד הממשל הזר של הרוסים. סממנים ראשונים של לאומיות פולנית במובן המודרני, לשמור על עצמאותה של פולין, להחזיר שטח כבוש מהאויב הפולש. יש השתתפות של גדוד יהודי יחד עם הפולנים כנגד הפולש הרוסי
עוד מרידות 1830, 62.
הגדוד היהודי- 500 חיילים יהודים רובם נפלו תוך כדי אותו מרד כושל. כאן יש באמת ציון דרך שאחרי שנים רבות יהודי פולין המעוניינים להדגיש את הימצאותם בלאומיות הפולנית, שימוש רב בסמליות של ברק יוסלביץ, סממן לשילוב הגורלות בין העם היהודי לפולני. מסמן הזדמנות ליהודים ופולנים, אחווה כמשהו קבוע
אותו דור של הגאון מוילנה, מיסטקנים יהודים, העלאת תנועה דתית רוחנית, חסידות. בו זמנית עם תופעות כאלו יש גם תופעות אחרות לחלוטין של מעין הזדהות לאומית עם המאבק הלאומי של הלאום הפולני
צרפת
המהפכה הצרפתית עולה על שרטון, תוך כדי הניסיון לצאת מצרפת החוצה, לכבוש אזורים סמוכים בשם הרפובליקה וזכויות האדם.
נפוליאון בונפרטה משתלט על מנגנון השלטון, מקים את האימפריה הצרפתית הראשונה. (הכיבוש הצרפתי- האימפריה של נפוליאון 1812)
נפוליאון משליט סדר בכאוס של פוסט מהפכה בצרפת, מביא לשלטון יותר עוצמתי וריכוזי, מייסד מדינה חדשה על חורבות צרפת המהפכנית. תוך כדי הוא גם נתקל בשאלה היהודית, לכאורה ליהודים יש מעמד של אזרחים לכל דבר ולכן אין שאלה אבל נפוליאון ויש לו עניין להקים משטר ריכוזי ויותר שמרני.
ביקש ליישם דבר דומה לכנסייה הקתולית על היהודים- מכנס ב1806 בפריז את ההנהגה היהודית תחת חסותו, ועידה ארצית של הנציגים כולל רבנים, פרנסים וראשי קהילה. שנה אחרי זה הוא משדרג את מעמדם- "סנהדרין", ניסיון להשליך אחורה ליהדות של ארץ ישראל בזמן רומא, בית דין עליון שיקבע חוק חדש ליהודים כמו שפעם אנשי הסנהדרין קבעו הלכות וחקיקה. יש יותר מיהדות צרפת תחת שרביטו- הולנד, איטליה, גרמניה. מוליד בכל מקום את חומות הגטו, משחרר את היהודים, מנסה להגיע לארץ ישראל ממצרים. יש לו ניסיון להצטייר אל מול יהודי העולם כמעין משיח שיביא לשחרור היהודים
מעניק את מלוא חסותו כקיסר להנהגה היהודית הזו בפריז ונותן להם אולטימטום. או שאתם יחידה נפרדת, חיים ע"פ חוקים נבדלים, ממשיכים לא להיות חלק מאתנו ואז נצטרך לחשוב
או שאתם נאמנים באופן בלעדי ומחלט לחוק הצרפתי, למדינה וללאום – מעמיד בפניהם שאלות שמתנגשות בין ההלכה לבין חוק המדינה. יש שאלות שהשיבו כמו שרוצה לשמוע, בשאלות ההלכתיות הם המציאו דרכים ופרשנויות כדי להתחמק, להגיד כן אבל לשמור לעצמם מרחב תמרון
נפוליאון מעמיד ליהודים כמו לקתולים מעמד רשמי תחת פיקוח הממשלה- הקמת ארגון המפקח על הקהילות (consistoire)- בפריז יושב המרכזי, כל המקומיים כפופים ע"פ חוק ומנגנון היררכי לאדמינסטרציה הריכוזית בפריז.
אתם חלק מצרפ כל עוד אני שולט בך- זרוע של המדינה לעזור בפיקוח על המגזר היהודי.
בשלב מסוים הוא חוזר בו מעיקרון השוויון לגבי אותם אשכנזים באלזס-לורן. נגד יש התפרצויות זעם ומחאה באותן השנים של שכניהם, 1808- נפוליאון מוציא צו ליהודים באלזס-לורן שהם לא יוכלו לממש מלוא זכויות שוויון אזרחי בענייני קניין, תעסוקה, משכנתאות וכדומה לעשר שנים עד אשר היהודים יראו שהם מסוגלים לחיות בשכנות טובה ומועילה עם הנוצרים הסובבים אותם.