הדרשה של מונטסינוס

האגדה השחורה= היחס האכזרי של הספרדים כלפי ילידי העולם החדש.

הדרשה של מונטסינוס:

אך התיאור של ההתאכזרות והניצול של הילידים ע"י הספרדים התחיל עוד לפני קסאס. בשנת 1510 מגיעה בפעם הראשונה קבוצת נזירים שמטרתם לנצל את אוכלוסיית הילידים. כאשר הם רואים את המעשים האכזריים שקורים שם, הם מזדעזעים- בעיקר בגלל שהם דואגים שיהיה קשה לנצר אותם כי הם בורחים מהיד הקשה של המתיישבים שם. אחרי שנה בעולם החדש, הם מקבלים החלטה להעביר את המידע הלאה. בוחרים לדבר על כך בדרשה לפני חג המולד. נושאים את הדרשה בפני כל המתיישבים בכנסייה המקומית, בקתה. אנטוניו דה מונטסינוס, נזיר צעיר מתוכם, עולה על דוכן הנואמים ונושא נאום- הטקסט הראשון שקורא לזכויות אדם בהיסטוריה. אומר- באיזו זכות הספרדים משעבדים באכזריות את הילידים? לא דואגים להם לניצור אלא רק מנצלים אותם, לא מודעים לכך שהם גם בני אדם בעלי נשמות.

בטקסט הזה עולות שאלות מרכזיות לדיון:

שאלה מרכזית– אם הילידים לא בני אדם? בעלי זכויות קיום שוות כמו המתיישבים עצמם, בעלי תבונה, שיכולים להתנצר. אם הם בני אדם- הרי הם מצווים להתייחס אליהם באותה מידה שהם מתייחסים לעצמם (ואהבת לרעך כמוך).

שאלה נוספת– איזו זכות ניתנה לספרדים לשעבד את הילידים, ע"פ איזו סמכות הם עושים זאת? האם בכלל מותר להתייחס כך למישהו זר? האם מדובר בכיבוש צודק? האם בגלל שהם לא נוצרים זה נותן להם את הזכות לשעבד אותם?

התגובות של קארל החמישי- חוקי בורגוס:

התגובות לנאום היו זועמות- המתיישבים התנגדו לביקורת של הנזיר הצעיר. ודרשו שיחזור בו. במיסה שלאחר מכן- הנזיר לא חוזר בו וממשיך להטיח ביקורת. קארל החמישי דורש מהנזיר הזה להתייצב מולו ולהסביר לו את מה שהוא אמר, ולכן הוא חוזר לספרד ומסביר לו. בעקבות הדיון הזה- בפעם הראשונה, שנת 1512, שנה לאחר ההתייצבות שלו מול המלך, קארל החמישי, מפרסם את מסמך בורגוס– מסמך רשמי ראשון מטעם שלטון חילוני שמגביל את הניצול האינדיאני ומסדיר את היחס אליהם. המלך הוא ראש המעצמה הגדולה ביותר באירופה והוא לא רוצה שכוחו ייחלש, ולכן הוא מיטיב עם האינדיאנים מה שמיטיב גם עם הממלכה. האינטרס שלו שהילידים יהפכו להיות נתינים ישירים של המלך ולכן ישלמו מיסים, כל זאת כדי למנוע את התחזקות ועצמאות המתיישבים. בנוסף, מעלה חוקים נוספים כמו ריכוז המתיישבים במרכז הערים באמריקה, כדי שיהיו קרובים לשלטון המרכזי (אירופה).

בשנת 1542, מתפרסמת הרחבה לחוקי בורגוס שמסדירים את היחס אל הילידים- כמה הם יכולים לסחוב, כמה שעות הם יכולים לעבוד וכו'.

עוד בשנת 1504, בצוואתה, הורתה המלכה איזבלה לבתה המלכה שהייתה אמורה למלוך (בעצם לנכדה- קארל החמישי שמלך בפועל) שלא לפגוע באינדיאנים.

האם הייתה אכיפה לחוקים אלה (בורגוס)? האם הם מומשו? 3 דוגמאות:

• אנטוניו דה מנדוזה, מושל מקסיקו, מקבל את החוקים האלו ונוקט באותה גישה של קורטז ולא מתכוון לממש את החוקים הללו. לא מתכוון לאכוף את החוקים האלו כי לא מתאים לו, למרות שהוא מדגיש שהוא מקבל את מרותו של המלך ולא מתנגד לו.
• בלסקו, נציג מטעם המלך בפרו, שבניגוד למקסיקו שהמתיישבים שם הם מלומדים עם רקע של אצולה, אלו בפרו הם בריונים. נוצרת מהומה בעקבות חוקים אלה, הם עורפים את ראשו של בלסקו ואף לזמן קצר מתכחשים למלך ומכריזים על עצמאות. בקיצור- מתנגדים לחוקים.
• סראטו, בגואטמלה, עושה זאת בסוג של משא ומתן עם המתיישבים, ומנסה לפחות לממש באופן חלקי את החוקים- מה שמצליח.

Juan Gines de Sepulveda (1490-1573):

היה הומניסט, תיאולוג ופילוסוף ספרדי. לא היה בימי חייו בעולם החדש, אמריקה, אבל טען כי הילידים הם עבדים מלידה והם לא אנושיים באותה רמה כמו האירופאים. השווה את הילידים לנשים ולילדים- פחות מפותחים בהשוואה לאידיאל הגברי האירופאי.

הויכוח בין לה קסאס וספולבדה:

בשנת 1550, ניהלו ויכוח פומבי בעיר וויאדוליד בספרד כאשר קסאס ניסה לבטל את מוסד העבדות (אנקומיינדה) בטענתו כי הילידים אנושיים לחלוטין והניצול שלהם הוא לא מוצדק. קסאס מזכיר את תיאוריית "העבד הטבעי" ע"פ אריסטו ודוחה את האפשרות שהילידים הם אותו "עבד טוב" מאחר והם הסתדרו והיו עצמאיים לפני שהספרדים הגיעו ואילו העבד הטוב לא מסוגל להסתדר בעצמו. ספולבדה טען כי הילידים הם פחות מאנושיים והיו צריכים את שליטת הספרדים בכדי להפוך לתרבותיים, ובכך הגן על זכות השעבוד של האימפריה הספרדית. טען שגם ינצרו אותם הם יהיו נחותים יותר מהספרדים מאחר והם נחותים מטבעם, בדומה לחיות, נשים וילדים. ספולבדה הזכיר בכך את חוק הטבע ואת "העבד הטבעי" של אריסטו- העבדות זוהי מקומם הטבעי של הילידים, מוכנים לקבל עליהם סמכות. עושה שימוש מעוות בתיאורייה של אריסטו ומכליל את כל הילידים תחת התיאוריה הזו.