גורמים אסטרטגיים: רובינסון וגלגר פרסמו ספר ב1961 שבו הם טוענים שמבחינת הבריטים שתי הנקודות החשובות ביותר באפריקה הן תעלת סואץ (נתיב ימי מהיר בין אירופה להודו מ)1869 איזור של חשיבות על עבור הבריטים! הנקודה השנייה היא קייפ (הנקודה הדרומית באפריקה, נתיב ימי מאירופה להודו
שמקיף את אפריקה) הסיבה לרצף הטריטוריאלי שהבריטים שאפו להשיג היא על מנת להבטיח שלא
תהיה פגיעה בשתי נקודות אלו (למשל, אם סודן תפגע, הנילוס ייפגע וכך תעלת סואץ תפגע.)
ביקורת: למה הבריטים כבשו אזורים ללא השפעה אסטרטגית כמו ניגריה וחוף הזהב?
גורמים כלכליים: אחד התמריצים המרכזיים הוא שאפריקה יכולה לעבוד עבור המדינות שנמצאות בעיצומה של המהפכה התעשייתית. אפריקה יכולה לספק כח עבודה זול וחומרי גלם ואפשר לפתח בה שווקים
שבהם יהיה אפשר למכור סחורה. בעזרת הכיבוש ניתן לסחור בעבדים ובסחורות ללא מתווך מקומי-
מערכות מקומיות שנקראות מידל מן שלוקחות חלק מהרווח. באותה תקופה אירופה נמצאת בשיאה של המהפכה התעשייתית. במקביל למהפכה התעשייתית
בבריטניה מתרחשים תהליכי עיור. מניע כלכלי נוסף: מהמאה ה15 מסתובבות שמועות על עושר של משאבים טבעיים (מכרות כסף
וזהב) באפריקה. משלחות של אירופאיים מנסות לאורך השנים למצוא מכרות כאלו באפריקה.
ב1868 גילו ליד סנט פיטרסון עתודות גדולות של זהב ומתקיימת ה"בהלה לזהב" לדרום אפריקה.
התיאוריה של הובסון ולנין: קיימות תיאוריות נוספות שקשורות לגורמים חברתיים וכלכליים אך התיאוריה הכי מפורסמת בנוגע להיבטים כלכליים היא של הובסון שפרסם מחקר בשנת ,1902 הובסון היה עיתונאי שנשלח על מנת לסקר את מלחמת הבורים השנייה (בדרום אפריקה )1899-1902 הנוכחות של הובסון השפיעה על
התיאוריה מכיוון שהוא יכל לחוות ולראות איך בעלי הון משפיעים על עיצוב המדיניות הבריטית. במחקר הובסון מותח ביקורת מאוד קשה על ההתפשטות הקולוניאלית הבריטית. הוא טוען שהגורם הכי חשוב שהשפיע הוא של השקעות וייצוא וייצור של עודפי הון. בתחילת המחקר הוא קובע שיש קשר די ברור בין צמיחה של השקעות בריטיות מאסיביות מעבר לים ובין הכיבושים הקולוניאלים הבריטיים. במחקר הוא מנסה לראות למה הדבר הזה חופף ומה הקשר בין הדברים האלו (השקעה מעבר לים וסיפוחים קולוניאלים.) הוא טוען כך: באותה תקופה מתרחש עיור ונוצרת שכבת פרולטריון ענייה בבריטניה, בתקופה הזו בגלל המהפכה התעשייתית נוצרו עודפי הון מאוד גדולים שאי אפשר להשקיע אותם בבריטניה עצמה בגלל צמיחת העוני. ממש היה ניתן לראות הבדלים פיזיים בין אדם מהפרולטריון הבריטי לבין אדם ממעמד האצולה (תחולת אורך חיים, רזון וכו.)..' הובסון טוען שיש
תת צריכה בגלל העוני ויש עודפי הון רבים, בגלל הסיטואציה הזאתי את ההון משקיעים מעבר לים. איך זה מסביר את הכיבוש הקולוניאלי? בשביל להבטיח את ההון הזה שמיוצא מעבר לים המדינה צריכה לשלוח גורמים שייפקחו על ההון הזה, בגלל זה שולחים צבא ומשתלטים. הדבר הזה הוא מניפולציה של בעלי ההון על הציבור הבריטי. בעלי ההון מעודדים את הציבור לעקוב אחרי הקרבות השונים במלחמות השונות כדי לעורר רגשות לאומיים. הובסון מסכים שקיימים גורמים נוספים
פסיכולוגיים, תרבותיים וכו..' אך הוא טוען שזהו הגורם המשמעותי ביותר. ההסבר הזה של הובסון השפיע מאוד על הוגים מרקסיסטיים באותה תקופה. לנין מאוד מושפע מהתיאוריה של הובסון והוא מוסיף על התיאוריה דבר נוסף: ניתן לראות קשר ישיר ולראות שישנו
מעבר מסוג מסוים של קפיטליזים עד תחילת שנות השבעים של המאה ה.17 מתקיימים שני משברים כלכליים גדולים באירופה. לפני התקופה הזו היה קפיטליזם תחרותי- שוק חופשי ותחרות. לאחר המשבר הראשון ב73 הקפיטליזם האירופי מתחיל לההפך לקפיטליזם מונופולי והתחרות הולכת ודועכת. לנין מציין כמה סיבות בין האימפריאליזם למונופולים: המונופולים עצמם מבקשים לשלוט בחיים הכלכליים ורק שליטה פיזית במקומות עצמם מספקת הגנה ואת האפשרות להתקיים באיזורים מעבר לים. הסיבה השנייה היא שהמקומות שבהם הכי רווחי להשקיע ולשלוח להם הון זה אזורים שבהם האוכלוסיות המקומיות מאבדות עצמאות ושליטה כי אז אפשר לכפות
עליהם עבדות בכפייה. אחד ההבדלים המשמעותיים בין הובסון ללנין זה בפתרון: הובסון סבור שאפשר לשנות את המצב ולהחזיר אחורה את העניין של ההתפשטות הקולוניאלית, לעומתו לנין טוען שאי אפשר לחזור אחורה
ושבסוף זה ייגמר במהפכה. הביקורת לתיאוריה הזו: אחת הבעיות המרכזיות היא שאם אנחנו בוחנים את הנתונים של אופי ההשקעות אפשר לראות שעיקר ההשקעות מעבר לים הן לא באפריקה, הן בדרום אמריקה או
בארה"ב ושם יש מדינות שהן עצמאיות, משמע, אפשר להשקיע הון במדינות שלא עברו כיבוש. להון
הבריטי יש השפעה פוליטית במדינות אלו אך לא שליטה צבאית.