אפריקה בתקופה הקולוניאלית – בריטניה

שלטו ב: מצרים, סודן, דרום אפריקה, ניגריה, גאנה, סיירה לאון, גמביה ועוד. עד נקודה מאוד ספציפית הממשל הבריטי לא חשב שיש יתרון כלשהו בלכבוש את האזורים הללו כשניתן לקיים סחר חופשי בלי שליטה. השינוי בתפיסה הבריטית הוא ב1869 שנפתחת תעלת סואץ. מי שהשקיע

בפתיחה של התעלה היו הצרפתים. מי ששלט בתעלה היו המצרים. כשפתחו את התעלה עיקר השליטה הייתה בידי אחאטיב איסמעיל. בסיטואציה שלאחר פתיחת תעלת סואץ איסמעיל נכנס לחובות כבדים וכחלק מהחובות הוא מוכר מניות של התעלה לממשלה הבריטית ככה שהבריטים

רוכשים יותר השפעה וכח עד שבאמצע שנות ה,70 מעבר להשפעה הכלכלית שיש להם במצרים, לבריטים והצרפתים יש נציגים בממשלה המצרית עד שבסופו של דבר הם נפטרים מאיסמעיל ומחליפים אותו בבנו. במצרים קמה התנגדות להשפעה הגדולה שיש לבריטים ולצרפתים. קמה

תנועה לאומית שהגנרל אוראבי פאשא עומד בראשה. הוא עושה מרד כנגד הבריטים והצרפתים. בעקבות המרד הזה ובעקבות דיווחים מאוד מוגזמים בעיתונות הבריטית בסופו של דבר הבריטים מחליטים שצריך לעשות משהו ולהתערב פיזית וצבאית. מי ששולח כח צבאי על מנת לדכא את המרד זה הבריטים שמדכאים את המרד ב.1882 מעתה הבריטים ינהלו את העניינים במצרים. באותה

תקופה סודאן שנמצאת דרומית למצרים היא שטח השפעה מצרי כך שבפועל מי שינהל את סודאן זה הבריטים עצמם. בסודאן פורץ מרד ב1884 שנקרא מרד המאהדים של קבוצות אסלאמיות שונות בסודן שמורדים במצרים ואז בבריטים. רק ב1898 הבריטים מצליחים לדכא את המרד הזה. כחלק מהסיפור של הדיכוי של מרד המאהדים בסודן מתרחש אירוע: תקרית פאשודה: הכוחות הבריטים

שומעים שמועות שמסתובב שם כח צרפתי. הכח הצרפתי יצא מבראזוויל כדי להגיע לג'יבוטי- המטרה שלהם היא להראות ריבונות בשטח תחת האזורים שנתנו להם. הם מגיעים עד לכפר קטן באזור הנילוס בשם פאשודה. שם הם נתקלים בבריטים. בסופו של דבר באמצעות הסכם הצרפתים נסוגים מהמקום והעניין יורד מהפרק. אירוע זה מוגדר כתקרית הראשונה שכמעט גרמה למלחמה בין

שתי מעצמות אירופיות.

מדינת חסות או פרוטקטורט הוא מונח בתחום מדע המדינה ,המתאר מדינה או ישות אזורית ופוליטית

בעלת זהות עצמית, המקבלת על עצמה כניסה למערכת יחסים לא שוויונית עם מעצמה גדולה וחזקה

ממנה. מדינת החסות מקבלת, בהסכם פורמלי, המוכר במשפט הבינלאומי ,את "חסותה" הצבאית, ולעתים גם התרבותית, של המדינה החזקה ממנה, ובמקביל את ההגנה עליה.אחד הדפוסים

שמתרחשים אחרי ועידת ברלין היא שמעצמה נותנת זיכיון לחברה מסוימת על מנת שחברה זו תנהל את העניינים הכלכליים במדינה הנכבשת. יש כמה כאלה (חברות זיכיון-צ'רטר) במזרח אפריקה (קניה ואוגנדה.) קניה ניתנה לחברת זיכיון בשם אימפריאל בריטיש אפריקן קומפני. מי שעמד בראשה היה בחור בשם מקינון. תפקידה של חברת הזיכיון היה להטיל מיסים, לנהל משפטית ואדמיניסטרטיבית את האזור ולהקים מסילת רכבת מויקטוריה למומבאסה. החברה הזו פושטת את הרגל ב1895 ואז

הבריטים רצים לקחת את האזור הזה לעצמם (קניה ואוגנדה.)

במערב אפריקה יש לנו את חוף הזהב (גאנה של ימינו) כאן היו כמה ניסיונות של הבריטים להביא לידי הכרה וחסות על הממלכות האפריקניות (ממלכת השנטי.) ב1896 הבריטים כובשים את הבירה

של אותה מערכת פוליטית. ההתיישבות האירופאית באזור של דרום אפריקה החלה ב1652 ע"י ההולנדים. לאט-לאט דרום

אפריקה הופכת להיות מקום התיישבות לאנשים שבורחים מאירופה בעקבות רדיפות דתיות- גרמנים,

צרפתים, בלגים והולנדים פרוטסטנטים. נוצרת קהילה בעלת זהות מסויימת- האפריקנרים (הבורים.) מדברים סוג של הולנדית "(הולנדית למפגרים.)" הם חיים בשלווה ובנוחות עד שב1795 הבריטים מגיעים. טיפה יותר מאוחר ב1806 הבריטים הופכים את דרום אפריקה למושבה בריטית. נוצר מתח בין הבורים לבריטים מכיוון שהבריטים מנסים לכפות כללים מסויימים. 1833 – הבריטים אוסרים עבדות, ובעקבות כך פרץ סכסוך בינם לבין המתיישבים הבורים. הבורים נדדו צפונה "(הפורט

טרקר)" לעומק הארץ וייסדו שתי מדינות עצמאיות – טרנסוואל ומדינת אורנג' החופשית.  1877

הבריטים מספחים בכוח  את שתי הרפובליקות הללו. 1880 פורצת מלחמה- מלחמת הבורים

הראשונה, בינם לבין הבריטים. הבורים מנצחים ומחדשים את העצמאות ברפובליקות הללו. הרפובליקות הללו החלו להוות מטרד לבריטים, גם מבחינת משאבי טבע- זהב, וגם מבחינת חשש שהרפובליקות הללו יחברו לגרמנים ויהוו כוח חוסם נגד הבריטים. ססיל רודז (ססיל רודס, אחד העשירים, הגיע בגיל 17 לדרום אפריקה, בהתחלה הוא עוסק בחקלאות. כשמגלים את המכרות בקימברלי הוא הצליח לקנות/לרכוש חלק גדול מהזיכיונות הקטנים על ה"בור." הוא הפך להיות אחד

העשירים. היה לו רצון גדול להשתלט על אזורים מסויימיים. הוא היה בריטי לאומני ואמפריאליסט. הוא מקים חברת צ'רטר מוכרת בשם בריטיש סאות' אפריקה קומפני שתנהל את כל האזור של זימבבואה). מנסה לשכנע את הבריטים לספח את הרפובליקות סופית לבריטניה בשביל ליצור רצף

טריטוריאלי תחת הכתר הבריטי. ססיל רודז הבריטי מנסה לעשות כמה דברים- אחרי ועידת ברלין, בריטניה, במימון ססיל רודז, מספחת אזור צפוני לשתי הרפובליקות- נאטאל .1879( חוסם את היציאה של שתי הרפובליקות הללו לים.) 1895 רודזיה מסופחת לבריטניה. רודז גם מנסה ליצור

אינטריגות עם הרפובליקות עצמן. -1899 מתחילה מלחמת הבורים השנייה. הסיבות למלחמה:

– -הבריטים רוצים את המיכרות והמחצבים לעצמם. –    יש הרבה גורמים זרים שנמצאים ברפובליקות והבריטים רצו למנוע קשר בין הבורים

למעצמות האחרות. קשר כזה עלול להוות בעיה בשביל הבריטים (קשר שכזה התקיים

עם גרמניה למשל.)

– הסיבה הרשמית למלחמה היא שבגלל המכרות הרבה זרים מגיעים (הבהלה לזהב) ונוצר מצב שהם הופכים להיות רוב באוכלוסייה- יותר זרים מבורים. הבורים מסרבים

לתת לזרים זכויות פוליטיות. הבריטים אומרים לרפובליקות הללו שלא ייתכן שיש אנשים

חסרי זכויות פוליטיות.