שיתוף

  1. שיתוף –
  2. "למערב השפעה מועטה" –
  3. בידוד ונידוימקביל לגישת ההתרסה הסינית. לפי הגישה הזאת, בדרך הזאת נחליש את הסינים הכי הרבה. אפשר להבין תפיסה נחושה ותוקפנית זו.

(בוש הבן בראשית כהונתו, מכוני מחקר שמרניים, במערכת הבחירות 2012:

Romney Ad Attacks Obama on China Policy

The Cheaters – Obama for America TV ad

גישת הבידוד והנידוי טבעית למדי, לאור:

  • נתונים בסיסיים (שטח; אוכלוסייה; מיקום גיאוגרפי) (היקף האינטרסים הגלובלי)–לסין האוכלוסייה הגדולה בעולם ושטח עצום. בנוסף, סין ממקומת באזור מאוד אסטרטגי בעולם – היא מוקפת ב-14 מדינות, ומנקודת מבטה הסינים קוראים לעצמם The Middle Kingdom– הממלכה התיכונה. הכוונה בהיבט זה היא שסין היא גם מרכז תרבותי של אסיה.
  • התעצמות כלכלית וצבאית בקצב מדהים
  • התעצמות צבאית:
  • תקציב צבאי: 18 אחוז בכל שנה, אם כי עדיין ההוצאה הרשמית כחמישית מזו האמריקנית.
  • חיזוק "זרועות הקרנת עצמה" – הדוקטרינה הצבאית השתנתה – אם בתקופת מאו הדוקטרינה הייתה מבוססת על כמות חיילים מאסיבית, כיום הדוקטרינה הרבה יותר התקפית ובאה לידי ביטוי למשל על ידי הקרנת עצמה ופיתוח כלים של הקרנת עצמה – כמו טילים לטווח בינוני ושיוט, צוללות תקיפה, מטוסי תקיפה, דגש על אימונים משולבים. ואז, האמריקאים שואלים את עצמם מדוע הסינים צריכים להקרין את עוצמתם מעבר לאזור שלהם.
  • התעצמות כלכלית:
  • צמיחה עקבית של כתשעה אחוזים מאז תום שנות השבעים –פחות בשנה האחרונה. תמ"ג פי ארבעה משנות השבעים. השני בגודלו. אם כי תמ"ג לנפש קטן פי 11 מהאמריקני)
  • היצואנית המובילה. שנייה בכוח הקנייה: משנה פני שוק האנרגיה בעולם
  • עודף סחר מסיבי מול ארה"ב (עלות יצור, החזקת שער היואן נמוך (?), קניין רוחני
  • הרזרבות הגדולות ביותר של מט"ח.
  • המחזיקה המובילה של אגרות חוב אמריקניות)
  • מוקדים של חיכוכים בסיסיים בין סין לארה"ב
  • טיוואן – טאיוואן היא סוגיית החיכוך העיקרית.לפי המשקיפים של הסוגיה, אומרים שאם תפרוץ מלחמה בין סין לארה"ב, הטריגר המרכזי לכך יהיה טאיוואן.
  • זכויות אדם (?) Chen Guangchengסוגיית זכויות האדם היא עניין יותר מורכב – המוקדים המרכזיים בסוגייה זו היא רדיפת הפאולנגונג למשל. מבחינת תפיסה בסיסית ארה"ב מגינה על חופש ביטויולכן היא אמורה לנסות להגן על מי שמנסה לצאת נגד השלטון הקומוניסטי הטוטליטרי – אבל בסוגיה הזאת ארה"ב מתנהגת באופן מאוד אופורטוינסטי, תלוי באינטרסים שלהם.
  • טיבט (?)) –טיבט היא אזור שנכבש על ידי הצבא הסיני ב1950. מנהיג הטיבטים, הדלי-למה שברח להודו, מייצג את הלאומיות והדת הטיבטית בצורה המזוקקת ביותר. כשהאמריקאים לא רוצים להרגיז את הסינים, סוגיית הדלי-למה לא חשובה, אבל כשהם כן רוצים – הם מארחים את הדלי-למה בבית הלבן.
  • שימור "משטרים סוטים" – (איראן, עיראק, צפון קוריאה, סוריה) –המדיניות של סין בנושא הזה לא מקובלת על האמריקאים – וכאן הסוגיה החשובה ביותר היא צפון קוריאה, שלפעמים מקבלת חסות מסין ולפעמים לא. עם זאת, גם במדינות אחרות כמו סוריה ואיראן – האם סין תהיה שותפהלסנקציות על איראן בהקשר הגרעין?
  • מדיניות תוקפנית של המשטר כלפי פנים מקרינה על תדמיתו כלפי חוץ
  • אי הוודאות לגבי כוונות המנהיגים–קשה להבין את כוונות המנהיגים במדינה טוטליטארית כמו סין.

המסקנות של המשקיפים לגבי הסכסוך הסינו-אמריקאי, מעידים על הנחות יסוד שלהם:

  • אופי המערכת הבינלאומית (אנרכית)
  • אנלוגיית מינכן (ואנלוגיית בריטניה-גרמניה לפני מלחמת העולם הראשונה) – תחרות בין מעצמה למדינה מאתגרת. איך גרמניה למשל טופלה בשנים בהן איתגרה? אנלוגיית מינכן – היא אומרת שכאשר אתה ניצב מול תוקפן טוטליטרי שמנסה להרגיע אותך על ידי אמירה לפיה תביעתו הטריטוריאלית הנוכחית היא האחרונה, ואתה מנסה להשביע את רצונו – אתה מגרה אותו יותר ויותר. כלומר, יש להעמיד מחסומים בפני תוקפנים בשלב מאוד מוקדם. אלא במערב שטוענים שכך יש להתמודד עם האיום הסיני שואבים את זה גם מלקחים היסטוריים.

(גם דעת הקהל האמריקנית, ברובה, מגדירה את סין כ"מתחרה אסטרטגית", וכ"לא ראוייה לאמון" (רק פקיסטאן זוכה לפחות אמון, מבין מדינות מרכזיות). כיום, הציבור האמריקני מודאג יותר מן העצמה הכלכלית הסינית מאשר מהתעצמותה הצבאית. http://www.pewglobal.org/2015/09/09/americans-concerns-about-china-economics-cyberattacks-human-rights-top-the-list/

כיצד הייתם מסבירים את העוינות הגבוהה?

מעבר להסבר של אנלוגיית מינכן, ניתן להציע עוד מספר הסברים:

  1. (ההסבר הריאליסטי וואקום ו"ספירלה הרתעתית")–אחרי סיום המלחמה הקרה, סין הייתה המתאגרת הראשית ונוצר איזשהו וואקום, שהביא אותנו למצב אותו אנו מכירים כספירלה הרעתית – כל מדינה רואה את השנייה כמאיימת, ואז שתיהן עולות על מסלול הסלמה בלתי נמנע.
  2. ההסבר הקונספירטיבי (הממסדים בשתי המדינות "זקוקים" לאוייב)–עם היעלמות ברית המועצות, הבירוקרטיה הצבאית ובארה"ב צריכות להצדיק את קיומן, ולכן הן מטפחות תפיסת איום מאוד משמעותית של הצד השני.
  3. החשש הקמאי מפני "הפלישה הצהובה" –הסכנה הצהובה– חשש מוגזם מסין.

SOUTH PARK Olympic Nightmare

  1. "דפוס הציפיות ההדדיות הנכזבות"שתי המדינות/ההנהגות הללו מצפותשהמדינה השנייה תתנהג בצורה משתפת פעולה מולה, וכאשר הציפיות האלו נכזבות – כגודל הציפיות גודל האכזבה.הדימוי האמריקאי של סין נע בין שני קטבים:
  • קוטב החניכה: פרל בק– האמריקאים מדמים את תפקידם כלפי סין כמעין חונכים – הסינים מצפים לכך שהאמריקאים יטפחו ויגדלו אותם. דוגמא טובה מאוד לקוטב החניכה הזה היא פרל בק – סופרת שהייתה בת של מיסיונרים אמריקאים בסין. ספרה זכה להצלחה מאוד גדולה, והוא צייר את האיכר הסיני המנוצל שמקבל עזרה מהאמריקאים.
  • קוטב "האיום מכוכב אחר": "הגל הצהוב", דר' נו– הדימוי האמריקאי הנגדי, שהוא גם מאוד משמעותי, הוא שהסינים הם אויבים מכוכב אחר, במובן שהם לא רק נראים אחרת, אלא גם חושבים אחרת – חושבים בדפוסים שהם לחלוטין זרים לדפוסי החשיבה האנושית ולא ניתן להיכנס לראשם. דוגמא תרבותית בהקשר זה היא ד"ר נו – דמות מאוד מפורסמת בסרטי ג'יימס בונד. הוא היה הרע האולטימטיבי בסרטים הראשונים של ג'יימס בונד, והיה לא במקרה סיני. בראשית שנות ה-60 שבהן יצא הסרט, הנשיא האמריקאי היה קנדי (עד 1963). הוא היה מעריץ של ג'יימס בונד, והיוצר של ג'יימס בונד היה יועץ ל-CIA.
  • "מעגל הציפיות הנכזבות" (משיכה-אופוריה-דחייה-ניכור)– בשני הצדדים יש משיכה. אתה נמשך אל הזר האקזוטי והשונה, מצפה שיתייחס אלייך בצורה נאותה, וכשזה לא קורה אתה מתמלא בטינה כלפי אותו מאכזב.
שתפו פוסט זה
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

ליצירת קשר מוזמנים להשאיר פרטים

קידום אתרים

קידום אתרים הוא תהליך של שיפור מיקומו של האתר שלך בדירוג מנועי החיפוש. הנה כמה מהדברים החשובים ביותר שעליך לזכור כאשר אתה מנסה לבצע אופטימיזציה

קרא עוד »

מהי למידת מכונה?

למידת מכונה היא תחום במדעי המחשב שבו מכונות לומדות מנתונים מבלי להיות מתוכנתים במפורש. למידת מכונה היא ענף של בינה מלאכותית. זהו התהליך שבו מחשבים

קרא עוד »