אנגליה

אנגליה: את אנגליה היפנים דווקא הכירו, אחרי הכל הצי היפני נבנה על דגם בריטי, והיתה ברית יפנית-בריטית במשך 20 שנים. לבריטים היו הכי הרבה אינטרסים בסין, הונג-קונג, ועל כן שגריר יפן בבריטניה יושידה שיקזו (אח"כ ראש הממשלה בין 1946-1954), המליץ לראשי המדינה לשמור על יחסים טובים עם בריטניה, בגלל הדמיון בין שתי המדינות (מדינות איים) ובגלל ההשפעה שעשויה להיות לבריטניה על ארה"ב.

צרפת: עם צרפת לא היו ליפנים בעיות, מכיוון שמלכתחילה צרפת הבהירה ליפנים כי האינטרסים שלה נמצאים בדרום מזא"ס, בוויאטנם, וכל עוד היפנים לא מתערבים שם אין עימות. מצד שני, באיזורים של צרפת, בעיקר באינדונזיה היו חומרי גלם רבים, בעיקר נפט.

איטליה: עם איטליה אין ליפנים שום עימות, מכיוון שאין להם אינטרסים באסיה בכלל.

במגעים עם כל  הגורמים האלה, היו לנספחים הצבאיים במדינות השפעה רבה. למשל בגרמניה הנספח הצבאי היפני דחף להגיע להבנות עם גרמניה הנאצית. הצבא החל להתערב גם במינויים דיפלומטים, ועל כן נקודת המבט של מגעי החוץ השתנתה והפכה לנקודת מבט צבאית.

גורם נוסף שהשפיע על המגעים עם המדינות בעולם היו העיתונאים היפנים באותן מדינות. מ-1938 יפן נכנסה למצב של מדינה מגוייסת, כלומר שאף על פי שהמשיכו להיות מפלגות, הן למעשה לא תפקדו באמת ועשו מה שהצבא והצי דרשו מהם, בשם "האחדות" הדרושה כדי לנהל מדינה במלחמה. אחד מהמאפיינים של מדיה מגויסת הוא שליטה על דעת הציבור, כאשר הצבא בעל השפעה רבה והוא זה שקובע למשל את התכנים החינוכיים מגיל הגן – נאמנות, נכונות למות למען הקיסר, משמעת צבאית וכו'. כל המדיות התקשורתיות, כולל תיאטרון, קולנוע וספרות, גויסו כדי לקדם את הערכים הרצויים לצבא. הכתבים היפנים במדינות זרות דיווחו לציבור רק מה שהצבא רצה שהציבור יידע.

מי שכן הזהיר מפני כניסה לעימות הם התעשיינים הגדולים, שהכירו את העולם החיצוני ואת כוח הייצור של ארה"ב. עם זאת כל הגורמים ביפן הבינו אמת אחת – יפן לא תוכל לנהל מלחמה ארוכה.

ב-1938 יפן עצרה כיבושים נוספים בסין, מתוך תחושה שהם כבשו מספיק בינתיים וכיבושים נוספים יצריכו כוח אדם נוסף שאין ליפן. נשאלת השאלה מה עושים – צ'אנג קאי-שק לא מוכן לחתום על הסכם עם יפן, והקומוניסטים הסינים ממשיכים להילחם ביפנים במלחמת גרילה. מלחמת ההתשה החלה לגבות קורבנות יפנים ובהתאם לכך שחקה את המורל היפני, כאשר הניצחונות הגדולים החלו להישכח. סין הלאומית החלה לקבל סיוע מארה"ב, צרפת, בריטניה, בריה"מ ואפילו גרמניה. ארה"ב העניקה לצ'אנג קאי-שק אשראי שבאמצעותו קנה משאיות להעביר אספקה בדרך בורמה הבריטניה. בריה"מ שלחה לסין הלאומית סיוע צבאי של מעט טנקים ומטוסים וסיפקה מדריכים רוסים כדי ללמד את הסינים איך להשתמש בכלים. הסיוע הזה לא עזר לצ'אנג קאי-שק לכבוש בחזרה שטחים מהיפנים, אבל זה עזר מאוד מבחינה מורלית.

היפנים חיפשו בעלי ברית בקרב הסינים ומצאו אותם בואנג צ'ינג-ווי, שהיה מספר 2 בגמ"ד אך מסוכסך עם צ'אנג קאי-שק. היפנים הבריחו אותו מהשטח הסיני וחתמו איתו על הסכם הכרה במנצ'וקואו, ולמעשה חתמו איתו על מסמך כניעה סיני. כמו כן, היפנים הגיעו להבנות עם כוחות הודים שישבו בסין. הדבר אפשר ליפנים להמשיך לשבת בסין ולא להתקפל. היפנים לא היו יכולים לסגת מסין, מכיוון שהדבר יעמיד בספק את הנכונות של המדיניות הזו מלכתחילה. כמו כן, הקיסר חשש שבמקרה של החלטה כזו היא שהצבא יתמרד ויווצר קרע נורא בחברה היפנית. אופציה נוספת היתה גישור בין היפנים לצ'אנג קאי-שק, אולם הדרישות המינימליות של היפנים לא היו מקובלות כלל וכלל על הסינים ולא היה ניתן להגיע לפשרה.

מכונת התעמולה היפנית היתה צריכה לעבוד קשה כדי להצדיק את המשך הכיבוש היפני והיא עשתה זאת על ידי האשמת המעצמות הזרות בכשלונות היפנים. הדבר הגביר את השנאה של הציבור כלפי המעצמות הזרות.

הסכם מנכן

אחת העילות של גרמניה לכיבוש אוסטריה וחלקים מצ'כוסלובקיה היו מיעוט גרמניה שהיה באותן מדינות, בטענה כי הוא מאחד את העם הגרמני. בעלות הברית ניסו לסיים את הסכסוך בדרכי שלום כי לא היו מוכנים להסתבך במלחמה בשביל מליון וחצי תושבי חבל הסודטים. המעצמותצ למעשה כפו על צ'כוסלובקיה לוותר על חבל הסודטים תמורת הבטחה של היטלר כי זו הדרישה הטריטוריאלית האחרונה שלו. זה היה הישג אדיר של היטלר, שהצליח לקפל את המעצמות הדמוקרטיות, דבר שהרשים מאוד את היפנים.

הסכמי מינכן הכו את העולם בתדהמה, כאשר היפנים ראו את זה ככניעה של שתי המעצמות הדמוקרטיות – צרפת ובריטניה, לגרמניה הטוטאליטרית. היפנים פירשו את זה כאילו אותם מעצמות לא יכולות לעמוד מבחינה צבאית מול גרמניה והן לא מוכנות להסתכן בלחימה בבית. כמה חודשים אח"כ היטלר כובש את צ'כוסלובקיה והעולם לא פוצה פה.

ב-1939 ממשלת יפן עדיין לא יודעת לאן היא הולכת, אבל בארה"ב מתחיל להתרחש שינוי. רוזוולט מצליח לשכנע את הקונגרס להעניק לו סמכויות. אף שהוא עדיין לא רוצה להיכנס למלחמה הוא נחרד מעלייתה של גרמניה וחוסר המעש של בריטניה וצרפת. מצד שני רוזוולט ער לעובדה שיש בארה"ב גורמים חזקים שלא רצו להיכנס למלחמה, ובראשם עמדה תנועת "ארה"ב תחילה", והוא לא רצה לנכר את החבורה הזו עם הוא רוצה להיבחר פעם שלישית. עם זאת לנשיא יש את היכולת להשפיע על תעשיינים, לא כחוק אלא כ"הצעה". הוא אומר להם שהוא "היה שמח אם הם לא היו מספקים מטוסים ליפן".  המנוף הכי גדול של ארה"ב על יפן היה הסכם הסחר של ארה"ב עם יפן שנחתם ב-1911, ויפן היה מודע לכך. אולם כאשר מעצמות אירופה רצו להטיל סנקציות על יפן ב-1938, ארה"ב לא היתה מוכנה לבצע מהלך כזה.

הצבא והצי התכוננו לתרחיש שבו ארה"ב תטיל אמברגו על יפן, והפיתרון שלהם היה כיבוש של שטחים באסיה ולהשיג את המשאבים משם – נפט מאינדונזיה, מתכות מצפון סין וכו'. באותו זמן ההערכות של הצי היו שיש להם רזרבות לשנתיים של לחימה, ואת הפיתרון יש להשיג עד אז.

שתפו פוסט זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

ליצירת קשר מוזמנים להשאיר פרטים

3.הדברת פשפשים במיוחד בשבילכם

הדברת פשפשים במיוחד בשבילכם בעיית פשפשים יכולה להפוך לבעיה מטרידה למדי לאורך זמן אם לא מתקיימת דאגה לחלקים שונים בבית

פרנסיסקו דה ויטוריה

הוויכוח התנהל ע"י שני נאומים נפרדים שהתקיימו אחד אחרי השני (ספולבדה אמר את דבריו, יצא מהאולם, ואז לה קסאס עלה

הדרשה של מונטסינוס

האגדה השחורה= היחס האכזרי של הספרדים כלפי ילידי העולם החדש. הדרשה של מונטסינוס: אך התיאור של ההתאכזרות והניצול של הילידים

2.ניקיון איכותי לספות

ניקיון איכותי לספות חברת פוליש לניקוי ספות בזול מבצעת פעולות שנדרשות על ידי כמות גדולה ביותר של עסקים ,במיוחד בשנים

קנדיד

ההתייחסות למושג ברברי- כל מה שמפחדים ממנו, או מזלזלים בו, או לא רגילים אליו- קוראים לו ברברי. זה לא אומר

המפגש עם ילידי העולם החדש

בשנת 1529, נחתם ההסכם "סרגוסה" שמחלק את העולם לא רק בקו הקודם, אלא גם בקו המזרחי. ב-1572- נוסדת מנילה ע"י