הבנת האורתודוכסיה לשיטת חקר הדתות העדכני

יש בחיי היהודים האורתודוכסים הרבה מאוד שהוא המשך של אורחות החיים של אבותיהם- תפילין, שבת. לא בזה מדובר, לא בתכנים אלא במעטפת הארגונית, המוסדית והמנטלית. היא המסורתנות, ניסיון להעמיד את השמירה על המסורת כמטרה. לא חיי מסורת כחיי יומיום רגילים של כולם

מועדת לעצמה, תופסת עצמה סיעה מוקפת יריבים, אינה חופפת את כלל הציבור היהודי. אם המסורת היא כלל יהודית, היהודי המצוי, המסורתנות אורתודוכסיה מכוונת ליהודי הנבדל והרצוי. מגמה של החמרה בפסיקה, לקיחת אחריות על המאמינים בלבד וקידוש המנהג כערך המצווה.

 

הבנת האורתודוכסיה לשיטת חקר הדתות העדכני

השמרנות הדתית משולבת בתפיסות ההווה, היא דינמית, היא איננה שריד העבר או מענה זמני למסרבי הקידמה אלא פונקציה עצמאית בהתפתחות החברה.

שמרנות דתית כוללת אמצעים מובהקים של ניסיון לשמר מסורות עבר, אבל לכלול אלמנטים של חיפוש ספיריטואלי. אימוץ של שיטות, תרבויות דתיות גם בהווה המודרני והפוסט מודרני.

אנשי מחקר אינם יכולים לטוען עוד כי באה לעולם קידמה ומודרנה ויש כוחות שמנהלים קרב מאסף, צריך לקחת בחשבון מכלול. התופעות המודרניות הן רב גוניות, הביטוי לשמרנות יהיה שונה ממקום למקום אבל ביחד התופעה היא פונקציה של המודרנה עצמה. מעניקה לאדם כאינדיבידואל הרבה יותר מעמד של יוזמה, כסוכן אקטיבי בעיצוב פני חייו וגם בנוגע להתאספות של ציבורים סביב רעיונות של חידוש, עיצוב מחדש, מה שהם מעריכים.

עוד לפני כל הישיבות- גם האורתודוכסיה היומיומית, לא כ"כ לוחמת, קיימת בתור היהדות הממוצעת של הרבה קהילות, בתחילת המאה 19 הם מנסים להשתלב, לפעמים גם נקראים ע"י השלטון במערכות היותר כלליות של הציבור, המדינה והתרבות. אי לכך, אותה אורתודוכסיה (כריבוי) מקיימת מגמה להתמיד עם הנקודה היהודית הפרטנית לתוך עולם חדש זה אתגר בכל הרמות- הארגונית קהילתית וגם באידיאולוגית. בעולם התורני מוצאים אימוץ של המשא ומתן מול המודרנה לעיתים תוך כדי ניסיון לקרב ולפעמים תוך כדי ניסיון לסגת אחורה.

 

מתקנים את היהדות: הרפורמה במחצית הראשונה של המאה הי"ט

 

לרפורמים הייתה תפיסה שלמרות שדורשים חידוש ותיקון הם בעצמם חיפשו את הלגיטימציה האידיאולוגית בכך שהם לא מחדשים כלום, רק מחזירים ליהדות התקנית את המהות שהייתה לה מאז ומתמיד, חזרה לסוג של תוכן מקורי של היהדות כפי שהבינו זאת

השלב המוקדם (1812-1825)

בין תקופת נפוליאון לשנים האחרונות לאחר נפילתו- חשיבות של תקופת נפוליאון כציון דרך חשוב בתמורות בנושא היהודי

הטיעונים, ההצעות של המתקנים היו בגדר המעטפת האסתטית, החלק הכי פשוט ולא אידיאולוגי של היהדות. הרפורמים בגרמניה, הונגריה, אוסטריה, ארה"ב פתחו עם האג'נדה של- בלגן בביה"כ שלא נראה טוב, צריכים להתנהג קצת אחרת כמו בורגנים. בית התפילה יהיה פחות או יותר בסטטוס של הנוצרים

  • הקפדה על שקט, סדר, משמעת: העמידו סדרנים, ביקשו לבטל את עניין מכירת העליות לתורה, איסור על "מלמול" בקול קם כל אחד לפי טעמו קצבו וסגנונו, בהמשך גם מיסוד של מקהלה, סילוק הילדים הקטנים מביה"כ בזמן התפילה והסדרת שיעורי דת נפרדים לילדים
  • קיצור התפילות ותרגום חלקן לשפת המדינה
  • דרשה מפי הרב בשפת המדינה
  • להציג את ביה"כ כמקום יותר מכובד, הידור פיזי

רפורמה כזרם דתי הוא אשכנזי, אלא אם לוקחים בחשבון שבעולם הפזורה הספרדית פורטוגזית המערבית ראינו סוג של הבנה אחרת של מה הם עיקרי הדת ואיך צריכים להתייחס ליהדות כמקבילה ושונה לנצרות.

יסודות התנועה בגרמניה המבורג, תחילתה של הרפורמה בדור של מלחמות נפוליאון

-העתקת הבימה לקדמת האולם

-סיבוב כיוון העמוד כדי שהרב והחזן יפנו לקהל

-עזרת נשים עדיין בנפרד

 

במקביל לאירופה מופיעים "רפורמים" גם בארה"ב- 1824 מתגבשת קבוצה בבי"כ אחד בדרום קרוליינה, צעירי הקהילה דורשים שינוי. רובם ממוצא ספרדי

ראשי העדה מתפקדים כדרשנים, נואמים באנגלית

התפלגות הקהילות לעדות שונות לפי מוצאם האירופאי("מנהג"), צעד שמכשיר את הקרקע להמשך פיצול לפי תפיסות דתיות שונות

הניכור מהדת במגזר היהודי- זרז להקמת מסגרות חברתיות אשר "מתחרות" מול בתי הכנסת על אותו קהל היעד (מסדר "בני ברית" נוסד 1844)

בנית בתי כנסת חדשים: הותיקים באמריקה מאמצים רפורמות בסגנון, חינוך, סידורי תפילה ובישיבה משפחתית (ללא עזרת נשים)

מגמות בחברה הסובבת באמריקה

פרוטסטנטיים מהשכבות המיוחסות מגלים עניין בנצרות "מטוהרת" ממרכיבים מיתיים- unintarians

חברה פלורליסטית ומעמדית מולידה מגוון של מסגרות חברתיות לעזרה הדדית, בילוי ותרבות. נשים מופיעות יותר ויותר בפעילות הכנסייתית

 

מעבר מעיסוק בצורת התפילה (אסתטיקה, הסדר והשפה) עברו הוגי הרפורמה לעסוק בתמצית הרוחנית של היהדות

תמצית הדת היא מטאפיזית ויעודה היא הכרת מקום האדם ביקום תחת ההשגחה האלוהית, השגחה פילוסופית מהי הדת למה יא באה לעולם

מוסדות דת- חייבים לעורר באדם רגישות מוסרית עם כלי עזר: דרשה של הרב, חינוך מתאים ומעטפת אסתטית מכובדת

רוב השאר הם בגדר אמצעים חינוכיים, שמניים להשגת אותה מטרה עילאית ולכן כל השאר הוא בר החלפה. צורת הפולחן היא הקליפה החיצונית של הדת והיא תשתנה תמיד לפי רוחו של האדם בשלבי ההיסטוריה, מסלול בלתי הפיל המוביל מן המוחשי אל המופשט.

 

תורת השליחות: העם נשאר "נבחר"

היהדות היא דת סגולית, שסמכותה נובעת מהאמונה הצרופה באל אחד ויחיד. היהדות בישרה זאת לראשונה לאנושות הקדומה ושמורה לה השליחות הקדושה לטפח את דרכי האמונה עד אחרית הימים כ"אור לגויים" כל עוד היא תתאים את עצמה לתנאי זמנה ומקומה.

ללא תיקון בדת, החילון ימשיך לאיים על קיום היהדות

 

פרשת "ההשכלה מטעם" ברוסיה- 1844

ייסודי הסמינרים לרבנים ב1874 בוינלא ובז'יטומיר

חוק רישיון הרבנים מטעם הממלכה ב1857

ר' מקס ליליינטל- אחד האנשים המרכזיים בהתפתחות הרפורמה בארה"ב

שתפו פוסט זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

ליצירת קשר מוזמנים להשאיר פרטים

האינטלקטואלים היפנים במלחמה

האמריקאים לא העריכו את היכולת היפנית, הן היכולת האישית של החיילים והן היכולת הטכנולוגית של הצבא, והיפנים ביצעו בליץ בכל

ההתקפה על פרל הארבור

לאמריקאים היה חשוב מאוד שיפן תפרוש מברית הציר, מכיוון שדעת הקהל האמריקאית לא היתה מוכנה לקבל מו"מ  עם מדינה בעלת

הסכם יפן-בריה"מ (1940)

  יפן ורוסיה הצארית, ולאחר מכן בריה"מ, היו תמיד בהסכמים כאלה ואחרים. אחרי מלחמת רוסיה יפן ואחרי מלחמת העולם הראשונה

אופי ההנהגה היפנית

  המיליטריזם/פאשיזם היפני שונה ממקומות אחרים בעולם. בראש ובראשונה בגלל אופי המנהיגים – בגרמניה למשל ההנהגה היתה חבורה לא משכילה

האירועים מתחילים להתגלגל

  אז מתחילים להתרחש אירועים שאין ליפנים שליטה עליהם. הסכם ריבנטרופ-מולוטוב נחתם ב-23.08.1939, והיכה את היפנים בתדהמה, ולא רק אותם,

אנגליה

אנגליה: את אנגליה היפנים דווקא הכירו, אחרי הכל הצי היפני נבנה על דגם בריטי, והיתה ברית יפנית-בריטית במשך 20 שנים.