המשילות כלפי פנים

ברגע שהמדינה עוברת תהליכי מודרניזציה, מתחילה לשאול מה יהיה מעמדם של היהודים, איך להפוך אותם לסקטור יותר מועיל ומשולב במשק, לוקחים בחשבון את ההתארגנות הקהילתית בתור אמצעי לחזק את הפיקוח של השלטון על המגזר היהודי. מתחיל להפוך את האורתודוכסיה לממלכתית- הקהילה היהודי באותה עת (מהפכה הצרפתית לשנותה 30-40 למאה ה19), נתפסת בעיניי השלטון כמקבילה לשלטון במדינה, ככל שהמדינה מעניקה מקום מוגדר ומסוים ע"פ חוק לאותן הכנסיות הנוצריות, גם ליהודים צריכים למצוא מעמד אנלוגי. האילוץ החיצוני מצד השלטון להגדיר את היהודית כעוד דת בציבור בכלל במדינה, עשוי בהמשך הדרך להיות גורם שהיהודים בעצמם מתחילים להפנים שהם אינם אלא קבוצה דתית נוספת כמו שאר תושבי המדינה. הגישה היא מאוד מערבית, ההבדלים בין יהודים ללא יהודיים הוא דתי ולא לאומי, טרום גישות גזעניות כלפי היהודים, הגדרת היהודית כדת כמו אצל נפוליאון. הקהילה היהודית כמבנה ארגוני כפוף לחוקי המדינה, המדינה דורשת משילות, שקיפות ונראות- הקהילה נאותה אולי בלית ברירה ומאמצת את השיטות האלו כחלק מחיי הקהילה היהודים הנורמטיביים. שקיפות ופיקוח אמצעים בידי השלטון, מבצעים ע"י ניהול פנקסי הקהילה בשפת המדינה. הרבנות כדרך נפוצה לפקח ולהעמיד את היהדות הקהילתית האורתודוכסית תחת הפיקוח של השלטון ולהגיד ליהודים- אם אתם חלק מהמדינה אז אתם תתנהגו בהתאם למה שאנחנו עושים לגבי הכנסיות הנוצריות, משרת הרבנות כפופה לרישיון של השלטון, נהלים בירוקרטיים, דרישות סף להיות ממונה לכס רבנות בערים, משתנה מארץ לארץ אבל בד"כ דרישות הסף הן ידיעת שפת המדינה כדי לתקשר עם השלטון ולהיות מסוגלים לשאת דרשות בשפת המדינה, השכלה גבוהה כלשהי- מערב אירופה בעיקר כי כך חינכו את פרחי הכמורה.

היהודים האורתודוכסים מקימים סמינרים לרבנים במקום המודל היותר מוקדם של ישיבות, שדרוג של הקונספט של לימוד תורני להצמיד לקונספט יותר מערבי של תואר אקדמי בלימוד תורני לצד תואר אקדמי בלימודים כלליים. אורתודוכסיה "ממלכתית" ורבנות מדופלמת

מכשירים לקראת מבחן שהם צריכים לעבור כדי לקבל רישיון למשרות הרבנות. אין שום דבר מפלה כי זה גם כלפי הכנסיות. הרבנים נקראים לברך את החיילים הצעירים המתגייסים לצבא, מאז 1782 באוסטריה ואח"כ בשאר המדינות יהודים מתגייסים לצבא ע"פ חובת החוק והרבנים לא תמיד בשמחה, ממלאים חובתם לברך. להזכיר להם לשמרו על זהות יהודית, דיני כשרות

 

  • המשילות כלפי פנים: איך היהודים אמורים לארגן את חיי הקהילה אל מול השלטון והקהילות המקומיות? בצרפת, הקמת מעין ארגון גג של פיקוח על הקהילות היהודיות בשטח תוך סוג של ניהול אדמינסרטיבי, ניהול שירותי דת. לייצג מול השלטון ולנהל את ענייני היהודים פנימה- צדקות, בתי קברות. בטורקיה מקימים דבר מקביל- "המג'ליס", ועידה, ארגון הגג של הקהילות היהודיות בטורקיה ובאימפריה העותמנית. ליהודים היה מעמד בחוק- צרפת, טורקיה, אוסטריה. בבריטניה לא היה מעמד חוקי, הקמת ארגון גג היה וולנטרי, אבל זכו לסוג של הכרה דה פקטו מצד הכתר האנגלי לאורך השנים, מייצגים את היהודים ומתייחסים אליהם כסוג של ממסד יהודי רשמי.

מהלכים שהיהודים הובילו- משילות, שקיפות ונראות.

נראות- היהודים דאגו במחצית הראשונה של המאה ה19 להפגין נוכחות הרבה יותר מבעבר, לא בלב העיר אלא בשוליים. הפלת המחיצות הפיזיות בין מגורי היהודים לתושבים אחרים, גם בתי הכנסת הגדולים מתחילים להקים אותם בלב העיר כדי שגם הנוכחות היהודית החזותית תראה בעיני הכלל והיהודים בעצמם. מפגינים נוכחות במרחב העירוני

הנראות היא חלק מהעולם של יהודי הזמן האורתודוכסים, דואגים לכך שהציבור ייקח אותם בחשבון, להקים מקום שהוא במימדיו ובפאר החיצוני שלו אמור לשדר דמיון למוסדות הדת של התושבים האחרים. אימוץ אסתטי של מימדי הבניין, צורה חיצונית, שידרו את ההשתלבות של היהדות במרחב האורבני והתרבותי בחברה

  • המימד הרעיוני: האורתודוכסיה היא בהגדרה ,"מודרנית" כשהיא מגיבה בשמרנות למגמות אחרות בסביבתה. אי אפשר לומר שיש את הקידמה והאנטי קידמה- האורתודוכסיה. במונחים של המחקר זה לא הולך, חלק מהחוויה המודרנית כולל אלמנטים שמרניים שמגיבים תוך כדי להוויה של ההווה, המודרנה, מעצבים את עצמם מחדש. הופך להיות אידיאולוגיה של שמירה יותר קפדנית על תכנים דתיים. שולל חילון, רפורמה ואדישות דתית- תומכיו סבורים שמצבה הרוחני של היהדות הוא חלש וזקוק לחיזוק, הגנה ותיקון ולכן לא מדובר בתודעה של המשך טבעי של כל מה שהיה בעבר. המודעות היא עצמית של המחנה אורתודוכסי בתור מחנה, סיעה. לא כמייצגים את כלל היהדות, לוחמת על משהו, נאבקת כנגד הזרמים, הסחף שמשתולל בחוץ מבחינת חילון, אדישות. הבחנה בין מסורת- הישענות על מקורות הדת של העבר לבין מסורתנות- הבדל מנטלי, אי אפשר לקחת כמובן מאליו שכל יהודי באשר הוא מבינים מה צריכים לעשות כדי לקיים את יהדותם. צריכים להפוך לסיעה בתוך היהדות כדי להבהיר עמדה ספציפית באורתודוכסיה.

שתפו פוסט זה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

ליצירת קשר מוזמנים להשאיר פרטים

האינטלקטואלים היפנים במלחמה

האמריקאים לא העריכו את היכולת היפנית, הן היכולת האישית של החיילים והן היכולת הטכנולוגית של הצבא, והיפנים ביצעו בליץ בכל

ההתקפה על פרל הארבור

לאמריקאים היה חשוב מאוד שיפן תפרוש מברית הציר, מכיוון שדעת הקהל האמריקאית לא היתה מוכנה לקבל מו"מ  עם מדינה בעלת

הסכם יפן-בריה"מ (1940)

  יפן ורוסיה הצארית, ולאחר מכן בריה"מ, היו תמיד בהסכמים כאלה ואחרים. אחרי מלחמת רוסיה יפן ואחרי מלחמת העולם הראשונה

אופי ההנהגה היפנית

  המיליטריזם/פאשיזם היפני שונה ממקומות אחרים בעולם. בראש ובראשונה בגלל אופי המנהיגים – בגרמניה למשל ההנהגה היתה חבורה לא משכילה

האירועים מתחילים להתגלגל

  אז מתחילים להתרחש אירועים שאין ליפנים שליטה עליהם. הסכם ריבנטרופ-מולוטוב נחתם ב-23.08.1939, והיכה את היפנים בתדהמה, ולא רק אותם,

אנגליה

אנגליה: את אנגליה היפנים דווקא הכירו, אחרי הכל הצי היפני נבנה על דגם בריטי, והיתה ברית יפנית-בריטית במשך 20 שנים.